הנושא הרישמי למשחקי Blood Souls Ring

[Nucleus_Dawn]

ראיתי הרגע קצת footage של המשחק בשלבים יותר מאוחרים ועיצוב האויבים שם פשוט מדהים. יש את הבנאליים, כמו האנשים שהולכים לאט והכלבים בצורות כאלו ואחרות, אבל יש שם כמה אויבים מגעילים ומזוויעים ומעוררי צמרמורת.
ככל שאני רואה יותר מהמשחק, יותר ברור לי שההפרדות של FROM מפנטזיה אפלה, למחוזות קצת פחות חרושים, עושה לה טוב. BB הוא כנראה הטופ שאליו FROM אי פעם הגיעה, בעיצוב מראה של משחק. פשוט מרשים.
הם גם עושים שימוש מאוד ליברלי במשטחים מבריקים, כדי להדגיש כמה שהכל דוחה. זה באמת נהדר. השילוב של האימה מכך שהמשחק עלול לזרוק עליך 3-4 אויבים שאתה לא מכיר, או סתם להרוס לך קרב שהלך נהדר, עם תנועת מצלמה נוראית, ביחד עם האימה של "מה לעזאזל אני רואה ומה הכוונה אני צריך להרוג עשרות כאלה?!", מתאים מאוד.
אני בהחלט מקווה לראות אותם עושים יותר בכיוון הלובקראפטי ופחות בפנטזיה אפלה.

[InterAl]

מה קשור אורווליאני?

[Nucleus_Dawn]

[bling]

לא טרול ולא נעליים. BB הוא מהמשחקים היפים לPS4 למרות הפיגור הטכני שלו.
טכנית, הוא חד משמעית מפגר מאחור. זו עובדה מוגמרת, שאין עליה עוררין. לא שונה מהמצב של המשחקים הקודמים של FROM. הוא לא מספק דבר מעבר לעוד מאותו הדבר, עם יותר פרטים. כל השדרוגים בו, מתבקשים וברורים מאליהם. מודלים עם קצת יותר פוליגונים, טקסטורות ברזולוציה יותר גבוהה, אותם פריטים שבירים שהיו בקודמים, אבל בכמות יותר גדולה. אפילו בכתבה, כאשר הם מחפשים בנרות לדבר על משהו במשחק שמרשים טכנית, הם מדברים על הragdoll physics המיושן שהדביקו על האויבים - אלמנט שראינו עשרות פעמים, כבר בדור הקודם. הם אפילו קראו לזה "best of all"! אם זה לא ממחיש כמה הסרגל שבו נמדד המשחק הזה שונה מהסרגל שבהם נמדדים משחקים אחרים, אז אני לא יודע מה כן.
זו לא מקריות שמשווים אותו לפורט מהדור הקודם ולא למשחקים היותר מרשימים (או פחות מעפנים...) מהדור הנוכחי. הרי אם היו משווים אותו למשחק בז'אנר דומה, כמו DA:I, שום אלמנט טכני בBB, לא היה אפילו משתווה לאלו שבDA. רק בזכות עיצוב אומנותי חכם ועקבי, BB נראה טוב.

הוא לחלוטין "current-gen successor the to Dark Souls throne". הוא עומד באותו מקום שבו עמדו משחקי סולס, בדור הקודם, ביחס לדור הנוכחי.
די טבעי שלא יצפו ממנו לשום דבר מעבר לזה, סה"כ. גם אני לא ציפיתי.
הבעיה היא רק שיש כאלו שבאמת טוענים שBB הוא איזה technical showcase (בהשוואה למשחקי דור נוכחי, כן? ברור שהוא כזה בהשוואה לפורט מהדור הקודם, של משחק שגם כשהוא יצא סבל מפער משמעותי מאחורי המשחקים הבינוניים של הדור), או שהוא מציב רף גבוה ומרשים בתחום הזה.

לא הבנתי, עכשיו אנחנו בהכחשות של DF? יש פה בבירור ניתוח טכני מקיף שעובר על המעלות שלו ומפרט מה מרשים בעיניו ולבסוף הוא גם מציין שמדובר באחד המשחקים שמפיקים את הגראפיקות היפות על הפס4, מה בדיוק אפשר לפרשן פה יותר מדי? הרי ברור שהכוונה היא שטכנית הוא מאוד התרשם ממנו וזה לא שהוא נראה טוב ביחס למשחק דור קודם כמו שאתה אומר.

הסיבה שהם הלכו על השוואה עם DS2 די ברורה, יצא ככה שבדיוק הרימאסטר של המשחק יוצא השבוע לפס4 והם חשבו שזה יהיה נחמד להראות את ההתקדמות הגדולה של גרסת הדור הבא של המנוע, גם כשאתה משווה את רמת ה IQ של התמונה ושלל השיפורים הגראפיים שהרימאסטר עבר זה עדיין לא מגיע לרמה של BB והפירוט המרשים של הסביבות והאויבים לא יכול לעבוד על הדור הקודם בין אם ב DS או כל משחק אחר, לא ברור לי מה עכשיו הויכוח פה, תרצה או לא הם התרשמו ממנו מאוד טכנית בין אם אתה מסכים עם זה או לא.

אחלה קומיקס אגב

[Death_119]

קצת קשור, אני בטוח שרבים מזלזלים בו, אבל אתר IGN ישראל הוא חתיכת אתר מושקע בכמות התוכן, החברה שם מתרגמים ויוצרים לא מעט תוכן וזה למעשה הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש אתר חדשות משחקים ישראלי אמיתי בארץ, ולא אחד שמעדכן 5 ידיעות ביום או כתבה בשבוע כמו ויגיימס וגיימר בעברם, הם עשו כתבת וידאו על BB, שווה:
http://il.ign.com/bloodborne-project-be ... bloodborne

[DrKeo]

יש משהו מעצבן בתרגומים שלהם, זה גורם לי לדלג על האתר כי אני יכוח פשוט לקרא את המקור. בגלל זה אני מפספס מה תוכן מקור, כי אין לי מושג מה מקורי ומה יש כבר באנגלית.

[Death_119]

יש משהו מעצבן בתרגומים שלהם, זה גורם לי לדלג על האתר כי אני יכוח פשוט לקרא את המקור. בגלל זה אני מפספס מה תוכן מקור, כי אין לי מושג מה מקורי ומה יש כבר באנגלית.

זה הקטע, הם הפסיקו לתרגם, אני חושב שזה מדיניות של IGN העולמית שכל מדינה יהיה לה אתר עצמאי שנהנה מהכוח של המותג (קטעי מדיה, קבלת המשחקים כמובן, סקופים בראיונות ועוד), אבל הם עשו מהפך של 180 מעלות, התוכן הוא שלהם, הכתבות ממה שנראה הן לא תרגום אלא ממש הכתבות של הצוות הישראלי, הם מקיימים אירועים בארץ ומסקרים אותם כמו ההשקה של Evolve בגלילות ועכשיו יש את ההשקה של מורטאל קומבט החדש שהם עורכים עם הד ארצי. זה מרגיש כאילו מתחת לאף של לא מעט מהגיימרים הכבדים בארץ נעשתה פה מהפכה בדבר רמת הסיקור העיתונאי הישראלי, מרמה מקצועית של אפס (ויסלח לי ארז, זה לא מופנה איליו), לסטנדרט שרק יכולנו לחלום עליו.

דרך אגב, לא יודע כמה זה אמין, אבל הם מפרסמים סטטיסטיקות של כמה כניסות יש לכל אתרי IGN בחודש, מסתבר שIGN ישראל מקבל 200K כניסות (לא יחודיות לבטח), שזה נתון מאוד מרשים. אנחנו הכי קטנים בעולם (לא בהרבה), אבל המדינה עם הכי מעט אוכלוסיה בהפרש. אם אני לא טועה מי שמקדים אותנו אחר כך זה IGN טורקיה, מדינה של 80 מיליון.

הסיקור על BB הוא נהדר ומקצועי, קצת מוזר לקבל תוכן בעברית, אבל מתרגלים מאוד מהר.

[bling]

זה הקטע, הם הפסיקו לתרגם, אני חושב שזה מדיניות של IGN העולמית שכל מדינה יהיה לה אתר עצמאי שנהנה מהכוח של המותג (קטעי מדיה, קבלת המשחקים כמובן, סקופים בראיונות ועוד), אבל הם עשו מהפך של 180 מעלות, התוכן הוא שלהם, הכתבות ממה שנראה הן לא תרגום אלא ממש הכתבות של הצוות הישראלי, הם מקיימים אירועים בארץ ומסקרים אותם כמו ההשקה של Evolve בגלילות ועכשיו יש את ההשקה של מורטאל קומבט החדש שהם עורכים עם הד ארצי. זה מרגיש כאילו מתחת לאף שלא מעט מהגיימרים הכבדים בארץ נעשית פה מהפכה בסיקור העיתונאי הישראלי, מרמה מקצועית של אפס (ויסלח לי ארז, זה לא מופנה איליו), לסטנדרט שרק יכולנו לחלום עליו.

דרך אגב, לא יודע כמה זה אמין, אבל הם מפרסמים סטטיסטיקות של כמה כניסות יש לכל אתרי IGN בחודש, מסתבר שIGN ישראל מקבל 200K כניסות (לא יחודיות לבטח), שזה נתון מאוד מרשים. אנחנו הכי קטנים בעולם (לא בהרבה), אבל המדינה עם הכי מעט אוכלוסיה בהפרש. אם אני לא טועה מי שמקדים אותנו אחר כך זה IGN טורקיה, מדינה של 80 מיליון.

ת'אמת לא הייתי שם מאז ההשקה הצולעת שלהם, לא שמתי לב בכלל שהתחילו תוכן מקורי, סרטון הוידאו ששמת עושה רושם באמת מקצועי בדומה לכתבות הוידאו של המקור (אגב מפתיע שהם לא כפופים לסקאלת הציונים של IGN האמריקאית, הם נתנו ל BB ציון 9.6 והציונים של IGN הם בקפיצות של 5).

אני לא יודע אם נתוני הכניסות של IGN מדוייקים, אבל לפחות באתר עצמו העסק נראה די מת מבחינת מעורבות הקהילה, מה גם שאנחנו לא המדינה הקטנה ביותר מבחינת מספר התושבים שיש לה IGN, גם למדינות הסקנדינביות שרובן קטנות יותר מאיתנו (פינלנד, דנמרק, נורבגיה) יש IGN אבל הם מחברים את כל הכניסות הסקנדינביות ככה שאי אפשר לדעת את החלוקה, אגב ישראל עומדת על 269,000 כניסות (http://world.ziffdavis.com/index.html) שזה באמת נשמע לא רע רק לא ברור למה לא התקבצה קהילה סביב האתר.
--------
ה Guardian ערך ריאון עם מיאזאקי ובדק איך מתכנת זוטר ב FROM צמח להיות נשיא החברה, ציטוט נחמד מתוכו:

“Now I’m president,” he says, “I get to meet a lot of other company presidents. They’re such weird people. I’m fascinated by them.” With a smile, he adds: “I use some of them as enemy characters in our games.”

מסתבר (כמו יוצרים אחרים) שגם מיאזאקי מעריץ את משחקי טים איקו ובעצם איקו זה המשחק שנתן לו את הדרייב לפתח משחקים:

Several years later, he started thinking about video games again. He met up with some former college friends who suggested new titles to play. One was Ico, a mystical fairytale in which players assume the role of a boy who must lead a waif-like girl by the hand along a castle’s craggy ramparts, pursued by their ghoulish captors. “That game awoke me to the possibilities of the medium,” says Miyazaki. “I wanted to make one myself.”

גם נוטי דוג אמרו שהושפעו ממנו בעבר (ניל וברוס)

ודימון סולס התחיל כפרויקט כושל שהוא לקח עליו פיקוד והשאר הסטוריה:

Miyazaki started there as a coder in 2004. After working on the Armored Core robot-combat series, he heard about a game in development elsewhere in the studio. “Demon’s Souls wasn’t doing well,” he says. “The project had problems and the team had been unable to create a compelling prototype. But when I heard it was a fantasy-action role-playing game, I was excited. I figured if I could find a way to take control of the game, I could turn it into anything I wanted. Best of all, if my ideas failed, nobody would care – it was already a failure.”

בקיצור נראה ריאיון מעניין אם אתם אוהבים את הסדרה ורוצים להכיר את הראש מאחוריה

[Death_119]

14 שעות לתוך DS2 ואני לא מצליח להבין מה לעזאזל קרה במשחק הזה, איך הכל כל כך התחרבש. אחרי תשעה בוסים אני פשוט בהלם מהביזיון שהולך שם. שני בוסים הם העתקים קלים של בוסים שהיו במשחק הראשון (אורנסטין בגרסה נכה שלו וללא סמוג, הגרגולים, אפשר גם להחשיב את The pursuer שמרגיש גם כמו גרסה נכה של אטוריאס למרות שהעיצוב הגראפי שלו שונה). בוס אחד היה פאקינג סתם יצורים רגילים שהם גם העתק של יצורים שיש בDS1 (הגלגלי שלדים והשלדים עצמם), שאר הבוסים היו פשוט וריאציה של עצמם, בוס מילי פשוט שזז כמו צב וכל מה שצריך לעשות זה strafing סביבו ולהכות פעמיים שלוש. WTF?! זה כאילו רצו למשוך שחקני Assassin creed כדי שישחקו במשחק, מה הלך שם.

אני לא מבין למה ביקרו את החיבוריות של העולם, כל העולמות מחוברים וההגיון שלהם הוא לא פחות טוב מההגיון של DS1. מה שכן, הם מאוד מוארים ואין ממש אווירת אימה באוויר, מצחיקה אותי ההשוואה של No man's wharf לBlight town, זה בערך מסכם את ההבדלים בין המשחקים:
No man's wharf - חשוך, יש מקומות שאפשר ליפול מהם, לא יוביל אותך למוות, קצר מאוד. קל מאוד להאיר את כל השלב.
Blight town - חשוך, כל צעד לא נכון יכל להוביל אותך למותך, ממחצית השלב אתה מורעל והחיים שלך יורדים ללא הפסקה, מכריחים אותך לעשות חיפוש בביצת ענק שמאיטה אותך תוך שאתה מורעל ומלא יצורים תוקפים אותך. אי אפשר להאיר את החשכה. שלב ארוך.

[InterAl]

העולמות מחוברים אבל הם לא מתקפלים לתוך עצמם כמו ב-DS1 (כלומר, פחות קיצורי דרך ממקום למקום), מה שבפועל די מחייב אותך להשתמש ב-fast travel כדי להגיע ממקום למקום. אני לא רואה את זה כחיסרון בכלל.

לגבי רמת הקושי/בלייטטאון - כן, הוא משחק פחות מזוכיסטי ופחות גורם לך לרצות לזרוק את השלט מהחלון. אבל הוא עדיין משחק קשה ביותר ובריצה הראשונה שלך עליו תמות עשרות או מאות פעמים.

[Death_119]

העולמות מחוברים אבל הם לא מתקפלים לתוך עצמם כמו ב-DS1 (כלומר, פחות קיצורי דרך ממקום למקום), מה שבפועל די מחייב אותך להשתמש ב-fast travel כדי להגיע ממקום למקום. אני לא רואה את זה כחיסרון בכלל.

לגבי רמת הקושי/בלייטטאון - כן, הוא משחק פחות מזוכיסטי ופחות גורם לך לרצות לזרוק את השלט מהחלון. אבל הוא עדיין משחק קשה ביותר ובריצה הראשונה שלך עליו תמות עשרות או מאות פעמים.

אתה מת מאות פעמים, אבל זה לא מרגיש שיש באמת אתגר. זה לא כמו לבוא לקרב מולsif שאתה פשוט רוצה להטיח את השלט בטלוויזיה כי מתת כבר 50 פעם. ההרגשה, לפחות בשליש המשחק בו אני נמצא היא מאוד רחוקה.

גם בDS1 היה Fast travel, הוא פשוט היה מצומצם יותר והגיע רק בשליש האחרון של המשחק (אחרי ה4 kings), היו גם שם מקומות שהם לא באמת חיבור אמיתי כמו להגיע מAnor londo למרבית העולם לדוגמא. כך שכל הקובלנות בנושא הן לא משהו שאני חולק גם. הדבר היחיד שמעצבן זה החזרה לHub, אני לא מבין למה כדי לעלות ברמות אתה חייב לחזור לעולם Hub.

דרך אגב, מלבד הבוסים, המשחק גם מאוד קל כי אתה מאוד עוצמתי, הרבה יותר קל לעלות רמות (אני כבר איזה Level 80 כשאני רק בשליש משחק), ועושה נזק של 500 שזה כמעט המקסימום שאתה יכל לעשות עם Raw בDS1 (שם זה בערך היה 650-700). גם הבונוסים לכלי הנשק שלך משתפרים פלאים, אני בסך הכל ב5+ בGreat sowrd והיא עלתה לי מD תחת Strength ל-A ומקבל עוד 100 נזק בשל כך. המשחק מאוד פושט, ללא שום קשר לכמות הפעמים שאתה מת, זה מאוד מורגש וקיצוני.

[DrKeo]

ת'אמת לא הייתי שם מאז ההשקה הצולעת שלהם, לא שמתי לב בכלל שהתחילו תוכן מקורי, סרטון הוידאו ששמת עושה רושם באמת מקצועי בדומה לכתבות הוידאו של המקור (אגב מפתיע שהם לא כפופים לסקאלת הציונים של IGN האמריקאית, הם נתנו ל BB ציון 9.6 והציונים של IGN הם בקפיצות של 5).

אני לא יודע אם נתוני הכניסות של IGN מדוייקים, אבל לפחות באתר עצמו העסק נראה די מת מבחינת מעורבות הקהילה, מה גם שאנחנו לא המדינה הקטנה ביותר מבחינת מספר התושבים שיש לה IGN, גם למדינות הסקנדינביות שרובן קטנות יותר מאיתנו (פינלנד, דנמרק, נורבגיה) יש IGN אבל הם מחברים את כל הכניסות הסקנדינביות ככה שאי אפשר לדעת את החלוקה, אגב ישראל עומדת על 269,000 כניסות (http://world.ziffdavis.com/index.html) שזה באמת נשמע לא רע רק לא ברור למה לא התקבצה קהילה סביב האתר.
--------
ה Guardian ערך ריאון עם מיאזאקי ובדק איך מתכנת זוטר ב FROM צמח להיות נשיא החברה, ציטוט נחמד מתוכו:

מסתבר (כמו יוצרים אחרים) שגם מיאזאקי מעריץ את משחקי טים איקו ובעצם איקו זה המשחק שנתן לו את הדרייב לפתח משחקים:

גם נוטי דוג אמרו שהושפעו ממנו בעבר (ניל וברוס)

ודימון סולס התחיל כפרויקט כושל שהוא לקח עליו פיקוד והשאר הסטוריה:


בקיצור נראה ריאיון מעניין אם אתם אוהבים את הסדרה ורוצים להכיר את הראש מאחוריה

אני לא יודע כמה הנתונים של IGN באמת בעלי משמעות, הרי אם נכנסים לאתר מישראל זה זורק אותך ישר לIGN ישראל. אני דבר ראשון לוחץ למעלה כדי לעבור לאמריקאי, מעניין כמה אנשים כמוני פשוט נזרקים לישראל ונספרים בסטטיסטיקה הזאת.

[InterAl]

אתה מת מאות פעמים, אבל זה לא מרגיש שיש באמת אתגר. זה לא כמו לבוא לקרב מולsif שאתה פשוט רוצה להטיח את השלט בטלוויזיה כי מתת כבר 50 פעם. ההרגשה, לפחות בשליש המשחק בו אני נמצא היא מאוד רחוקה.

גם בDS1 היה Fast travel, הוא פשוט היה מצומצם יותר והגיע רק בשליש האחרון של המשחק (אחרי ה4 kings), היו גם שם מקומות שהם לא באמת חיבור אמיתי כמו להגיע מAnor londo למרבית העולם לדוגמא. כך שכל הקובלנות בנושא הן לא משהו שאני חולק גם. הדבר היחיד שמעצבן זה החזרה לHub, אני לא מבין למה כדי לעלות ברמות אתה חייב לחזור לעולם Hub.

דרך אגב, מלבד הבוסים, המשחק גם מאוד קל כי אתה מאוד עוצמתי, הרבה יותר קל לעלות רמות (אני כבר איזה Level 80 כשאני רק בשליש משחק), ועושה נזק של 500 שזה כמעט המקסימום שאתה יכל לעשות עם Raw בDS1 (שם זה בערך היה 650-700). גם הבונוסים לכלי הנשק שלך משתפרים פלאים, אני בסך הכל ב5+ בGreat sowrd והיא עלתה לי מD תחת Strength ל-A ומקבל עוד 100 נזק בשל כך. המשחק מאוד פושט, ללא שום קשר לכמות הפעמים שאתה מת, זה מאוד מורגש וקיצוני.

אני לא מבין איך אתה יכול לומר שהוא קל אם אתה מת בו מאות פעמים.

[idan]

FS היה בשליש האחרון רק בגלל שהעיצוב עולם הגאוני של המשחק איפשר להגיע לנקודה הזאת בלעדיו (בלי להיות משחק מזעזע). וזאת לא משימה קלה, הם הרי נתנו לנו את היכולת לעבור ממדורה למדורה במשחק השני מתחילתו מסיבה מסוימת, אחרת המשחק היה די לא שחיק בגלל איך שהעולם בנוי.
בדארק סולס 2 יש hub עם הרבה שבילים, שבאמת מובילים להרבה "עולמות" כמו שאמרת, אבל בניגוד לעולם האורגני האחד של דארק סולס (לפחות בחלק מהמשחק, בטוח בחצי הראשון שלו עד שאתה מגיע לאנור לונדו, שהוא גם החצי היותר טוב משמעותית)
אין בו רגעים של "אהה משם באתי" כמו למשל שאתה משקיף על היער מלמעלה, או רואה את אנדד בורג ברקע.
מי שאוהב יותר את המשחק השני טוען שזאת גם התכונה הכי טובה שלו, בגלל שהעולם הרבה יותר גדול והגיוון בסביבות שהוא מאפשר וכו'. אבל אי אפשר להגיד שהעיצוב עולם שלו הוא כמו של דארק סולס בגלל שהם פתחו כמה מעברים ממג'ולה. לא זוכר אפילו קיצור דרך אחד (בין אזורים שונים, לא בתוך ה"שלב" עצמו).

בקשר לקושי, קח בחשבון שאתה מגיע למשחק אחרי שיש לך כבר ניסיון עם הסדרה, באופן טבעי הוא ירגיש קל יותר.

[Death_119]

אני לא מבין איך אתה יכול לומר שהוא קל אם אתה מת בו מאות פעמים.

אני לא שם, אבל אני לא יודע איפה אסיים, סביר להניח שזה יעמוד על עשרות מיתות אם לא יותר. כי אתה לא מרגיש שנתקעת באיזו נקודה, גם אם מתת בשל אי הכרת הנשק החדש שהתחלת להשתמש בו, או שבטעות החלקת מצוק אתה מבין שזה לא נובע ממשהו באמת קשה שעומד מולך. בDS1 היו מלא נקודות שפשוט הבנת שאתה נמצא בבעייה מבחינת אתגר, שהסיטואציה תקח זמן להשלים אותה, בשני אתה כל הזמן מתקדם, אין עצירה.

[InterAl]

אני לא שם, אבל אני לא יודע איפה אסיים, סביר להניח שזה יעמוד על עשרות מיתות אם לא יותר. כי אתה לא מרגיש שנתקעת באיזו נקודה, גם אם מתת בשל אי הכרת הנשק החדש שהתחלת להשתמש בו, או שבטעות החלקת מצוק אתה מבין שזה לא נובע ממשהו באמת קשה שעומד מולך. בDS1 היו מלא נקודות שפשוט הבנת שאתה נמצא בבעייה מבחינת אתגר, שהסיטואציה תקח זמן להשלים אותה, בשני אתה כל הזמן מתקדם, אין עצירה.

מבחינת קושי חקירתי אתה צודק. מבחינת קושי הקרבות, הוא מספיק קשה. משחק זורם זה יתרון, לא חיסרון.

[Stick]

אני מסכים בקשר לרמת קושי, באמת אין במשחק איזשהם רגעים שאני יכול להגדיר כ"קשים" או שאני יודע לצורך העניין שאם אני אשחק אותו עכשיו בפעם השלישית אני עדיין יכול להתקע איפשהו.
המשחק כמובן מאתגר, כי כל האויבים הורגים אותך בשתי מכות ואתה חייב להיות מרוכז ומוכן כל הזמן, אבל אין קטעים שאני יכול להגיד שאפשר להתקע בהם, להבדיל מDS1.
בקשר לעיצוב העולם, גם ב"שלבים" עצמם יש הרבה פחות קיצורי דרך ולולאות מאשר בDS1. העולם כולו והשלבים עצמם הם הרבה יותר דרך שמתקדמת כל הזמן מאשר לולאות שסוגרות את עצמן.
מעבר לחיסרון הגדול שהפאסט טרבל גורם לאווירה של המשחק (שהסברתי כבר כמה פעמים) זה כבר עניין של העדפה אישית, אני אישית אהבתי את רגעי ה"אהההה" ששיש בDS1 וזה היה חסר לי בDS2, אבל לא משהו קיצוני.

[bling]

אני מסכים בקשר לרמת קושי, באמת אין במשחק איזשהם רגעים שאני יכול להגדיר כ"קשים" או שאני יודע לצורך העניין שאם אני אשחק אותו עכשיו בפעם השלישית אני עדיין יכול להתקע איפשהו.
המשחק כמובן מאתגר, כי כל האויבים הורגים אותך בשתי מכות ואתה חייב להיות מרוכז ומוכן כל הזמן, אבל אין קטעים שאני יכול להגיד שאפשר להתקע בהם, להבדיל מDS1.
בקשר לעיצוב העולם, גם ב"שלבים" עצמם יש הרבה פחות קיצורי דרך ולולאות מאשר בDS1. העולם כולו והשלבים עצמם הם הרבה יותר דרך שמתקדמת כל הזמן מאשר לולאות שסוגרות את עצמן.
מעבר לחיסרון הגדול שהפאסט טרבל גורם לאווירה של המשחק (שהסברתי כבר כמה פעמים) זה כבר עניין של העדפה אישית, אני אישית אהבתי את רגעי ה"אהההה" ששיש בDS1 וזה היה חסר לי בDS2, אבל לא משהו קיצוני.

אני לא מבין למה זה חיסרון שאין קטעים שאתה נתקע עליהם, לי זה נשמע כמו דבר חיובי- יש אתגר ואתה דרוך כל הזמן אבל המשחק זורם ולא גורם לך להרגיש כאילו בא לך לוותר ולהרים ידיים כי תצטרך לשבת שעות לפני שתצליח לעבור קטע מסויים.
הלוואי וגם BB היה מעוצב ככה, הייתי מרגיש יותר נוח לקנות אותו.

[Nucleus_Dawn]

אני לא מבין למה זה חיסרון שאין קטעים שאתה נתקע עליהם, לי זה נשמע כמו דבר חיובי- יש אתגר ואתה דרוך כל הזמן אבל המשחק זורם ולא גורם לך להרגיש כאילו בא לך לוותר ולהרים ידיים כי תצטרך לשבת שעות לפני שתצליח לעבור קטע מסויים.
הלוואי וגם BB היה מעוצב ככה, הייתי מרגיש יותר נוח לקנות אותו.

זה לחלוטין יתרון. אחת הסיבות העיקריות שאני חושב שDS2 יותר טוב.

[Stick]

אני לא מבין למה זה חיסרון שאין קטעים שאתה נתקע עליהם, לי זה נשמע כמו דבר חיובי- יש אתגר ואתה דרוך כל הזמן אבל המשחק זורם ולא גורם לך להרגיש כאילו בא לך לוותר ולהרים ידיים כי תצטרך לשבת שעות לפני שתצליח לעבור קטע מסויים.
הלוואי וגם BB היה מעוצב ככה, הייתי מרגיש יותר נוח לקנות אותו.

אבל בשום מקום לא כתבתי שזה חיסרון, רק ציינתי עובדה..
תראה זה עניין של העדפה אישית, בסופו של דבר אחרי שכבר סיימתי את שני המשחקים, אין לי ממש טעם לחזור לשחק בDS2 כי הוא באמת יהיה לי קליל אחרי הסיבוב הראשון ומצד שני DS1 עדיין יהיה קשה ומאתגר גם בסיבוב החמישי.
אם DS2 היה מגיע לפני הראשון, אז אולי לא הייתי מתייחס לזה אבל אחרי שכבר סיימתי את הראשון, אתה מצפה לאיזשהי רמת אתגר או קושי מסויימת לא בשביל הקושי עצמו - בגלל שהרבה מהמשחק בנוי על ההרגשה של להצליח דברים קשים במיוחד, ברגע שאתה מצפה לאיזשהי רמת קושי מסוימת ואתה לא מקבל אותה - אתה מתאכזב, זה כל הסיפור. מבחינה משחקית זה לא חיסרון ואפילו אולי יתרון (כי יש בDS1 גם קטעים מוגזמים) אבל ברגע שאתה מצפה למשהו ובא מוכן לאתגר מסוים ולא מקבל אתה מתאכזב.

[Death_119]

אני לא מבין למה זה חיסרון שאין קטעים שאתה נתקע עליהם, לי זה נשמע כמו דבר חיובי- יש אתגר ואתה דרוך כל הזמן אבל המשחק זורם ולא גורם לך להרגיש כאילו בא לך לוותר ולהרים ידיים כי תצטרך לשבת שעות לפני שתצליח לעבור קטע מסויים.
הלוואי וגם BB היה מעוצב ככה, הייתי מרגיש יותר נוח לקנות אותו.

המשחק לא מרגיש מאתגר, הוא מרגיש קל, זה לא קשור אם מתת לפני כן. אני אתן דוגמא:
אני משחק עכשיו Bloodborne, דיי בהתחלה אתה פוגש ענק שהורג אותך בהנפת גרזן אחת, הוא מהיר, יש לו המון פעולות והנזק שאתה עושה לו הוא דיי קטן (אתה צריך בערך 10-15 פגיעות כדי להרוג אותו), כלומר - אתה מרגיש שיש אתגר. אתה נפסל הרבה, אבל כל פסילה מדרבנת אותך לנסות להרוג אותו, וכשאתה מצליח ההרגשה היא מדהימה, כי צלחת אתגר קשה.
בDS2, בנקודה בה אני נמצא במשחק (אולי בהמשך יש), אין דברים כאילו, גם אם מתת, זה לא מאתגר אמיתי ואתה פשוט תעבור את הנקודה בLoad הבא.

השאלה היא איזה שחקן אתה, אם אתה שחקן של Assassin Creed והגיימפליי שאתה מחפש זה וריאציה בין משחק לבין סרט אז כן, DS2 לא יהיה אכזבה עבורך (בכוונה אני הולך לקיצון). אם אתה שחקן שאוהב אתגר במשחקים שלו, להיות דרוך, להרגיש שהוא באמת צלחת משהו בזכות היכולת שלך, אז BB וDS1 יודעים לספק.

דרך אגב, אנחנו מדברים על קושי לבד, DS2 הוא משחק פחות טוב מהשניים האחרים מהמון סיבות אחרות (הבוסים זה הסימפטום הכי בולט, החוסר יצירתיות בהם). גם הוא לא מרגיש קוהרנטי בעיצוב, אתה פוגש גיוון לא קשור של מקומות.

בלי שום קשר לנאמר, התחלתי BB, מדהים, מדהים, מדהים. עשיתי טעות ענקית, לשחק את DS2 במקביל לBB זה אסון, הוא התקדמות כל כך גדולה עליו במיוחד בכל הקשור לגיימפליי, זה פשוט סיוט ללכת אחורה. אבל הLoading times זה פשוט נורא, רק על זה שווה להוריד לו 10 נקודות בציונים שלו, זה הורג את החוויה.

בקוטאקו מצאו פתרון לבעיית הloading times בBB:
http://www.kotaku.com.au/2015/03/a-weir ... -exercise/

[idan]

מילא הם היו נותנים משהו לקרוא בזמני טעינה, כמו במשחקים הקודמים. אבל לשבת מול מסך שחור עם הלוגו של המשחק נשמע באמת מבאס.

בעיקר בגלל זה לא התחלתי איתו עדיין למרות שקשה להתאפק, הם אמרו שיהיה פאטצ' שיטפל בזה אז אני נותן להם כמה שבועות. מת מת לשחק בזה אבל לא רוצה שום דבר שיפגע בחוויה.
מצד שני הוויצר' מתקרב בצעדי ענק, ואם אני יחכה יותר מידי כבר תהיה לי דילמה אחרת.

[DrKeo]

מילא הם היו נותנים משהו לקרוא בזמני טעינה, כמו במשחקים הקודמים. אבל לשבת מול מסך שחור עם הלוגו של המשחק נשמע באמת מבאס.

בעיקר בגלל זה לא התחלתי איתו עדיין למרות שקשה להתאפק, הם אמרו שיהיה פאטצ' שיטפל בזה אז אני נותן להם כמה שבועות. מת מת לשחק בזה אבל לא רוצה שום דבר שיפגע בחוויה.
מצד שני הוויצר' מתקרב בצעדי ענק, ואם אני יחכה יותר מידי כבר תהיה לי דילמה אחרת.

גם אם יהיה פאטצ' אתה באמת חושב שזה ירד מ40 שניות ל4?
אני חושב שבמשחק שמתים בו כל כך הרבה, העדיפות הראשונה לפני כל דבר אחר צריכה להיות שLOADING אחרי מוות יקח שבריר שניה. יש לקונסולות האלה כל כך הרבה זיכרון, לא ברור לי איך לא מנצלים אותו לזה.

[bling]

המשחק לא מרגיש מאתגר, הוא מרגיש קל, זה לא קשור אם מתת לפני כן. אני אתן דוגמא:
אני משחק עכשיו Bloodborne, דיי בהתחלה אתה פוגש ענק שהורג אותך בהנפת גרזן אחת, הוא מהיר, יש לו המון פעולות והנזק שאתה עושה לו הוא דיי קטן (אתה צריך בערך 10-15 פגיעות כדי להרוג אותו), כלומר - אתה מרגיש שיש אתגר. אתה נפסל הרבה, אבל כל פסילה מדרבנת אותך לנסות להרוג אותו, וכשאתה מצליח ההרגשה היא מדהימה, כי צלחת אתגר קשה.
בDS2, בנקודה בה אני נמצא במשחק (אולי בהמשך יש), אין דברים כאילו, גם אם מתת, זה לא מאתגר אמיתי ואתה פשוט תעבור את הנקודה בLoad הבא.

השאלה היא איזה שחקן אתה, אם אתה שחקן של Assassin Creed והגיימפליי שאתה מחפש זה וריאציה בין משחק לבין סרט אז כן, DS2 לא יהיה אכזבה עבורך (בכוונה אני הולך לקיצון). אם אתה שחקן שאוהב אתגר במשחקים שלו, להיות דרוך, להרגיש שהוא באמת צלחת משהו בזכות היכולת שלך, אז BB וDS1 יודעים לספק.

דרך אגב, אנחנו מדברים על קושי לבד, DS2 הוא משחק פחות טוב מהשניים האחרים מהמון סיבות אחרות (הבוסים זה הסימפטום הכי בולט, החוסר יצירתיות בהם). גם הוא לא מרגיש קוהרנטי בעיצוב, אתה פוגש גיוון לא קשור של מקומות.

בלי שום קשר לנאמר, התחלתי BB, מדהים, מדהים, מדהים. עשיתי טעות ענקית, לשחק את DS2 במקביל לBB זה אסון, הוא התקדמות כל כך גדולה עליו במיוחד בכל הקשור לגיימפליי, זה פשוט סיוט ללכת אחורה. אבל הLoading times זה פשוט נורא, רק על זה שווה להוריד לו 10 נקודות בציונים שלו, זה הורג את החוויה.

בקוטאקו מצאו פתרון לבעיית הloading times בBB:
http://www.kotaku.com.au/2015/03/a-weir ... -exercise/

אוקי הבנתי אותך פחות או יותר, למרות שעדיין נשמע לי מוזר שמשחק שאתה מת בו עשרות פעמים כדבריך לא מספיק מאתגר, אז אני מבין מזה שב BB אתה מצפה למות מאות פעמים לפחות כדי להיות מרוצה
והזמני טעינה זו באמת פשלה של FROM, במיוחד כשבדור הזה חל כזה שיפור ענקי בנושא ומשחקים נטענים לפעמים בצורה מיידית, במשחק כמו BB זה היה צריך להיות בראש סדר העדיפויות כמו ש KEO אמר.

[idan]

גם אם יהיה פאטצ' אתה באמת חושב שזה ירד מ40 שניות ל4?
אני חושב שבמשחק שמתים בו כל כך הרבה, העדיפות הראשונה לפני כל דבר אחר צריכה להיות שLOADING אחרי מוות יקח שבריר שניה. יש לקונסולות האלה כל כך הרבה זיכרון, לא ברור לי איך לא מנצלים אותו לזה.

4 שניות לא. אבל אם הם יקצצו 10-20 שניות זה יהיה שיפור משמעותי בכל זאת.

כמובן שיש פיתרון נוסף שאני שוקל, להיות טוב ולא למות