המשחק היה גימיקי בטירוף, בדגש על שני טריקים, שזה המפלצות בארון והמפלצות שמשתגרות מאחוריך. תמיד מאחוריך. הוא היה מבוך מעצבן ואני זוכר מלא שלבים שהייתי צריך לחזור אחורה כדי למצוא איזו דלת בדיוק הצלחתי לפתוח עכשיו עם ה-PDA שאספתי. וה-PDAים היו נוראיים, אתה מחכה לפעמים שלוש דקות כדי לשמוע "משהו מוזר קורה כאן בשבועות האחרונים..", אפילו בלי רעשי רקע חשודים, רק בשביל לקבל איזה קוד מסכן לכמה חתיכות פלזמה. וגם חבל שהמשחק מתוח כמו מסטיק, אני זוכר שכל שלב מעצבן כמו delta labs היה מחולק לשניים או שלושה חלקים זהים וארוכים.
מצד שני, ואמרתי את זה כבר, אני ממש אוהב את המשחק הזה. קודם כל, הוא מפחיד. הוא המשיך להפחיד אותי גם אחרי שהכרתי כמעט את כל הטריקים וראיתי כמעט את כל האויבים. ובכל זאת, הוא תמיד משאיר אותך בשליטה, לא כמו באמנזיה, Isolation וכאלה, שהם משחקים מעולים אבל אימה הארדקור מדי בשבילי. הוא נשאר שוטר, ואחד די מוצלח. אהבתי את כלי הנשק, במיוחד את השטגאן החדש. אהבתי את הקטע עם הפנס, למרות שהוא משולל היגיון לחלוטין. ואהבתי את השלבים האחרונים בגיהנום, זה היה כיף צרוף.
על הגרפיקה אין מה לדבר, אני זוכר ששיחקתי בו שוב לפני כמה שנים עם מודים גראפיים (לא ב-BFG) והתאורה עדיין ממש הרשימה אותי. יש חלקים שנראים מיושנים מאוד אבל וואו, זה משחק בן יותר מעשור והוא נראה מצוין. אני חושב שההשוואות ל-HL2, פאר קריי וכל המשחקים האדירים ופורצי הדרך שיצאו באותה שנה הן במקום אבל במבט לאחור, דום 3 לא היה משחק גרוע, הוא משחק מאוד אולד-סקול ומאוד לא מקורי, וניכר שהוא היה יותר הדגמה טכנית של המנוע, אבל הוא עדיין מגניב ביותר. לדעתי, כמובן
