Voxelim

למי שלא מכיר, Extra Credits היא סדרה בפני ארקייד TV, בה מדברים על התעשייה, בכל פניה.
יש שם פרקים על הכלכלה שמאחורי התעשיה, על שווקים מתעוררים (כמו ברזיל ומקסיקו, למשל) וגם על אלמנטים שונים במשחקים עצמם ובתהליך הפיתוח שמאחוריהם.

בפרק המוצלח הזה, הם מדברים על נושא שרבים מתלוננים עליו - המשחקים שלא היו קלים מדי.
הם מסבירים למה המשחקים הקשים, כביכול, ננטשו.
הם גם מעלים כמה טיעונים משכנעים על כך שאתגר איננו הבעיה, אלא אלמנטים כמו ענישה, או אחידות החוקים.

תהנו:


מומלץ לבדוק את שאר הפרקים שלהם (יש המון). הם נוגעים בהרבה סוגיות מעניינות.

בהחלט סדרה יפה ומעניינת. עוד פרקים שלהם שאהבתי הם על דת במשחקים, מסע הגיבור, ופתיחה נכונה של משחק.
לגבי הפרק הזה, קשה לי להסכים ב-100% לכל מה שנאמר. הם מתארים את דארק סולס בתור "מאתגר" ולא "מעניש" אבל בתור אחד ששיחק בו די הרבה, יש במשחק הרבה נקודות שגורמות לך לחזור על רבע שעה של משחק.

Chwomp כתב:בהחלט סדרה יפה ומעניינת. עוד פרקים שלהם שאהבתי הם על דת במשחקים, מסע הגיבור, ופתיחה נכונה של משחק.
לגבי הפרק הזה, קשה לי להסכים ב-100% לכל מה שנאמר. הם מתארים את דארק סולס בתור "מאתגר" ולא "מעניש" אבל בתור אחד ששיחק בו די הרבה, יש במשחק הרבה נקודות שגורמות לך לחזור על רבע שעה של משחק.

גם אני חושב שהשימוש בדארק סולס בתור משחק שעושה אתגר "כמו שצריך", לא ממש מתאים.
הקטע של לעבור אזורים שלמים שכבר הפכתי לממש טוב בהם, בשביל להגיע לאתגר החדש שעדין לא עברתי, מאוד בולט בדארק סולס.

מה לגבי ריימן אוריג'ינס? לדעתי הוא מתאים להגדרה. יש שם הרבה נקודות שמירה כך שלא צריך להתחיל כל שלב מהתחלה, אלא אם אתה מנסה להתחרות נגד השעון או לתפוס את תיבות האוצר.

Chwomp כתב:מה לגבי ריימן אוריג'ינס? לדעתי הוא מתאים להגדרה. יש שם הרבה נקודות שמירה כך שלא צריך להתחיל כל שלב מהתחלה, אלא אם אתה מנסה להתחרות נגד השעון או לתפוס את תיבות האוצר.

יש מקרים שצריך להתחיל שלבים מהתחלה, אבל מכיוון שהם תמיד קצרים יחסית, המשחק אף פעם לא מרגיש טרחני.

במריו 3DS לנד, למשל, יש המון מקרים שבהם המשחק קשה באופן זול וגורם לך סתם לחזור על מקומות שעברת עשרות פעמים ושם זה לוקח יותר זמן.
המשחק כאילו תקוע ב"חייבים רק צ'ק פוינט אחת בכל שלב!!!" והוא אף פעם לא מתגמש.
לשלבים המעט ארוכים יותר, זה פשוט לא מתאים.

Chwomp כתב:בהחלט סדרה יפה ומעניינת. עוד פרקים שלהם שאהבתי הם על דת במשחקים, מסע הגיבור, ופתיחה נכונה של משחק.
לגבי הפרק הזה, קשה לי להסכים ב-100% לכל מה שנאמר. הם מתארים את דארק סולס בתור "מאתגר" ולא "מעניש" אבל בתור אחד ששיחק בו די הרבה, יש במשחק הרבה נקודות שגורמות לך לחזור על רבע שעה של משחק.

אני כן מסכים איתם לגבי האתגר בדארק סולז מכיוון שהמשחק יחסית לינארי לRPG וגם אם אני צריך לעבור קטע מסויים שוב אני יכול להשתפר בהרבה דרכים בקלות ולהגיע לנקודה שבה נתקעתי בזמן קצר יותר.

בתכלס זה דיון מעניין שהיה כבר כמה פעמים.
זה מזכיר לי גם את הויכוח על הקושי של ליטל ביג פלאנט על איך שזה בסך הכל לקפוץ במילימטר הנכון בשביל לא להיפסל, דבר שהיה די מתסכל בשלבים היותר מתקדמים שלו.
עוד דוגמה היא משחקים כמו COD ו-KZ שלא ניראה לי צריך להרחיב עליהם, כשלעומתם אני זוכר שהזכרתי את רזיסטנס כמשחק אולי לא קשה במיוחד גם ברמות הגבוהות, אבל עדיין שהוא עשוי טוב מהבחינה הזאת לעומתם.

קיוויתי שהאשכול הזה יתפתח יותר...
בכל מקרה, עלתה לי לראש שאלה שחשבתי שעדיף לפתוח אותה כאן מאשר בנושא חדש: מה בעניין ההישגים (טרופיז או אצ'יוומנטס)? מתי אתם מרגישים שכיף איתם ומאתגר לאסוף אותם, ומתי אתם חושבים שאתם סתם דופקים עם הראש בקיר בגללם?
בתכלס הדוגמה הראשונה שעולה לי לראש היא רזיסטנס 2 עם הטרופי של הקילינג מאשין (לחסל 10,000 אויבים באונליין). ניראה לי שעד היום יש פה לאנשים סיוטים ממנו.

infected aviad כתב:קיוויתי שהאשכול הזה יתפתח יותר...
בכל מקרה, עלתה לי לראש שאלה שחשבתי שעדיף לפתוח אותה כאן מאשר בנושא חדש: מה בעניין ההישגים (טרופיז או אצ'יוומנטס)? מתי אתם מרגישים שכיף איתם ומאתגר לאסוף אותם, ומתי אתם חושבים שאתם סתם דופקים עם הראש בקיר בגללם?
בתכלס הדוגמה הראשונה שעולה לי לראש היא רזיסטנס 2 עם הטרופי של הקילינג מאשין (לחסל 10,000 אויבים באונליין). ניראה לי שעד היום יש פה לאנשים סיוטים ממנו.

באופן אישי, אני אוהב את האצ'יוומנטים והטרופיז בעיקר בגלל שאני לא עושה שום מאמץ מתוכנן להשיג אותם.
אני משחק במשחק (לרוב, רק בקמפיין שלו), משיג בדרך כמה אצ'יוומנטים וכשאני מסיים את המשחק, אני פשוט מסיים איתו. אני לא חוזר למשחקים, בשביל להשיג עוד נקודות גיימר, או כדי לעלות רמה בPSN.

אני מתעב מתעב מתעב גביעים שדורשים חרישה מטורפת או מזל גדול כדי להשיג אותם. דוגמה לגביעים שאני לא אוהב הם הגביעים בדימונ'ס סולס של לשפר נשק עד הסוף בעזרת אבנים שנופלות באקראי מאויבים שקשה לתפוס ויש סיכוי שלא יפילו. דארק סולס שיפר את המצב בהרבה: את כל הגביעים אפשר להשיג בלי להיכנס שניה לאונליין וכמעט כולם ניתנים לביצוע ע"י מישהו שחוקר טוב מספיק.
בכלל, אני אוהב גביעים שמעודדים את השחקן לחקור, אבל לא מהסוג של חקירה כללית של "מצא X% מהמפה" (למשל, just cause 2) או "אסוף את כל כלי הנשק\שריונות", אלא "מצא חפץ מסויים שנמצא בנקודה ספציפית במפה" (למשל, למצוא סט מסויים של שריון במקום סודי).
והכי אני לא אוהב גביעים שדורשים אונליין כדי להשיג אותם - לא לכולם יש אונליין יציב או נהנים לשחק מול שחקנים אחרים באונליין בשביל 100%.

Nucleus_Dawn כתב:
באופן אישי, אני אוהב את האצ'יוומנטים והטרופיז בעיקר בגלל שאני לא עושה שום מאמץ מתוכנן להשיג אותם.
אני משחק במשחק (לרוב, רק בקמפיין שלו), משיג בדרך כמה אצ'יוומנטים וכשאני מסיים את המשחק, אני פשוט מסיים איתו. אני לא חוזר למשחקים, בשביל להשיג עוד נקודות גיימר, או כדי לעלות רמה בPSN.

אז בעצם אם אין לך שום רצון או תכנון להשיג אותם, אתה לא באמת יכול לדון כאן על טרופיז\אצ'יוומנטס קשים\מאתגרים\כיפים, לא ככה?

אני מתעב מתעב מתעב גביעים שדורשים חרישה מטורפת או מזל גדול כדי להשיג אותם

כלומר, כאלה שלא דורשים שום יכולת?

infected aviad כתב:אז בעצם אם אין לך שום רצון או תכנון להשיג אותם, אתה לא באמת יכול לדון כאן על טרופיז\אצ'יוומנטס קשים\מאתגרים\כיפים, לא ככה?


כלומר, כאלה שלא דורשים שום יכולת?

זה מה שאמרתי. זה לא מעניין אותי כמה האצ'יוומנטים קלים, או קשים.
אני בכל מקרה אשיג רק את אלה שמשיגים באופן אוטומטי כחלק מהקמפיין, או לחילופין, במזל, בגלל שעשיתי משהו מגניב במשחק.

אם הם נורא קשים, אז אני פשוט לא טורח להתייחס אליהם.

בעבר באמת הייתי מייחס חשיבות רבה לאצ'יוומנטים, היום, במידה ולא מדובר באצ'יוומנטים שהם חלק מהקמפיין/ממש מדליקים שאני חייב לבדוק אני פשוט לא עושה את זה. אמנם אני כן ינסה לעבור את המשחק על הרמה היותר קשה וכן את הקו אופ אבל לא מעבר לזה. הזמן שהיה בתיכון לא מצוי כרגע בשפע

אני חושב שהאצ׳יוומנט הקשים צריכים להיות קשורים לפעולות קטנות וקצרות אבל ממש קשות שאתה יכול לעשות לאורך כל המשחק. בקראקדאון עשו את זה מעולה לדעתי. היו שם כל מני שטויות של ״העף מכונית לגובה 50 מטרים״ וזה האצ׳יוומנטים הכי כיפים שיש ולמרות שזאת הייתה פעולה כל כך קשה, מדי פעם היה נחמד לעצור ולנסות לערום כמה מכוניות יחד עם חומרי נפץ ולעשות כל מני ניסויים בכדי להצליח להעיף מכונית כל כך גבוה. היו כמה אצ׳יוומנטים כאלה והוה פשוט כיף לא נורמאלי מדי פעם לעצור ולנסות להשלים אחד במשך כמה דקות. לא הצלחתי? המשכתי במשחק ואולי נחזור אליהם שוב כשיבוא לי.

אצ׳יוומנטים שאני שונא?
- לאסוף x ממשהו שלא קשור לגיימפליי בכללחוץ מאשר איסוף. כלומר קלטות בביושוק שמפנקות אותי בעלילה מעניינת כן, דגלים באסאסין קריד לא.
- לעשות משהו מאוד ספציפי בקטע מאוד ספציפי במשחק כך שאם לא. שמתי לב ופספסתי את הקטע אבדתי את האצ׳יוומנט.
- אצ׳יוומנטים סזיפים
- אצ׳יוומנטים סופר מגוחכים כמו ״סיים את המשחק ברמה הקשה ביותר בפחות מ4 שעות״, אין לי כוח לזה וזה גורם לי לוותר על אצ׳יוומנטים במשחק

רעיון מגניב שאני אוהב באצ׳יוומנטים, כשהם מלמדים אותי מכניקת גיימפליי. למשל אם בביושוק היה אצ׳יוומנט של ״חשמל 3 אוייבים כשהם במים״ והוא גורם לי להבין שחשמול במים הוא הרבה יותר קטלני.

שי, שיחקת "די הרבה" בדארק סול? סיימת אותו אינספור פעמים, כל פעם עם דמות אחרת, והישגת את כל הגביעים במשחק, למען השם!

לביוניק קומנדו הראשון היו רק אציבמנטים טובים. כולם מבוססי סקיל ויוצרים מטא גיים בעצמם