בעיתוי מדהים פורסמו בהארץ שתי כתבות גדולות:
ועדת מומחים שבוחנת פגיעה מינית בילדים: "לפעמים פגיעת המערכת בהם קשה מהאונס"https://www.haaretz.co.il/news/educatio ... -1.9732423בחודשים האחרונים החלה לפעול בישראל ועדה של מומחים, שופטים וחוקרים, ששמה לה למטרה לתקן מהיסוד את המדיניות הממשלתית, הטיפולית ואת הנורמות החברתיות כלפי ילדים שחוו פגיעה מינית. המסקנות הראשוניות שלה מטלטלות: ישראל כושלת כמעט בכל תחנה שאמורה לזהות את הילדים הללו בשלב הראשוני, ובהמשך לא מצליחה להעניק להם כלים להתמודדות ולשיקום. ילדים לומדים שעליהם להאשים את עצמם, מערכת הבריאות מתעלמת מהנורות האדומות שמוצבות בפניה ומערכת המשפט מערימה עליהם קשיים נפשיים וביורוקרטיים. כך, כשמעט ממקרי ההתעללות נחשפים בתקשורת, כמו אלה של התשעה שהתראיינו לכתבה שפורסמה אתמול (חמישי) ב"הארץ", מתברר לעתים כי הפגיעות נמשכו שנים ואיש לא עצר אותן. תהום פעורה בין צורכי הילדים לבין הכלים שהמדינה מעניקה להם.
והכתבה היותר חשובה (ומזעזעת)
"אנחנו הילדים שהותקפו מינית ונזנחו ע"י המערכת. הפסקנו לשתוק" - עדויות של ילדים שחשפו את סיפוריהם בפני הוועדה.https://www.haaretz.co.il/news/educatio ... -1.9680747בכתבה מתוארות תשעת העדויות המוזכרות בכתבה הקודמת. אלו אנשים מבוגרים שחוו תקיפה מינית כשהיו ילדים: בתוך המשפחה, בי"ס, שכונה וכו. אצל רובם תקיפה היתה לא אלימה. הקורבנות מפרסמים בשמם המלא ועם תמונת שער גלויה.
אני מביא פה עדות אחת של ויקי סלביקו מחולון, בת 23 רווקה, נאנסה ונוצלה מינית על ידי סבא שלה במשך שנתיים כשהיתה בת שלוש
"אבל הוא כל כך אוהב אותך, איך הוא יכול לעשות כזה דבר? אז אם הוא היה עושה לך דברים כאלו, למה לא באת ואמרת? למה לא התנגדת? אולי את מפרשת את זה לא נכון? אולי לא לבשת כלום ועשית תנועה מגונה והוא פשוט הרגיע אותך, ועכשיו את חושבת שהוא פגע בך?"
זה מה שסבתא שלי אמרה לי כשסיפרתי לה שבן הזוג שלה, הסבא החורג שלי, היה נוגע בי. אני הייתי ילדה קטנה בת שלוש, והוא היה בן 50 בערך. אני זוכרת את עצמי עם חיתול, איך הוא היה מוריד אותי ומתחיל לגעת בי. הוא נגע בי כל הזמן. הוא עשה לי מסאז'ים, נישק אותי, נגע, ירד לי למטה באזור האינטימי. הוא היה מחדיר עטים ועפרונות. הוא היה מבקש גם שאני אגע בו. הוא היה שם שמן או קרם על איבר מינו, ונתן לי לגעת.
הוא היה אומר לי שמה שאנחנו עושים זה סוד, ורק מבוגרים יכולים לעשות את זה. הוא אמר שהוא חושב שאני חכמה ומבוגרת מספיק כדי להיראות לי את הסוד של המבוגרים. הוא אמר לי שחשוב לא לספר ולהגיד לאף אחד, כי אם אני אספר לכולם אז אף אחד לא יאהב אותי. הוא אמר שכולם יכעסו עליי וכולם יעזבו אותי.
גרנו אז בחולון, כמה בניינים בודדים מסבתא, והייתי אצלה כל הזמן. אמא שלי היתה בעבודה, וסבתא לא היתה בבית חצי מהיום, אז הייתי עם סבא רוב הזמן. לא רק ממנו נפגעתי. גם מהבת של השכנים, שהיתה נוגעת בי בניגוד לרצוני.
סבתא שלי הייה ההפך ממנו, מאוד חרדה לגבי סקס ומסבירה שזה דבר קדוש, ואיזה גועל זה שבחור נוגע בבחורה, וצריך רק אחרי החתונה לעשות הכל. בניגוד למה שסבתא חשבה, אני ידעתי הכל כבר בגיל חמש. מה זה סקס ואוננות. מה זה צפייה במגזינים של האבא החורג שלי, פורנו. איבדתי את בתוליי בגיל 15. נאנסתי בגיל 17.
רק לפני שנה חשפתי את זה בפעם הראשונה. זה היה בפני אמא. היינו חודש בחו''ל, והיה לנו זמן לדבר ולהיפתח. היא תמכה בי. היא גילתה לי שהוא היה מאונן לידה, וגם בה היה מנסה לגעת. היא חיזקה אותי שאני לא "סתם ממציאה". אחרי שלושה חודשים החלטתי לספר גם לסבתא. היא לא האמינה לי והתנגדה בכל תוקף. היא אפילו אמרה לי: "רק שתדעי שזה לא יפה לצחוק ולהמציא דברים כאלו".
העובדת הסוציאלית שיש לי עכשיו היתה הראשונה שאמרה לי שהגיוני שיש לי פוסט טראומה מורכבת, ומגיעה לי עזרה מביטוח לאומי. כל התמונה התחדדה לי, מה שעברתי בילדות ומה שאני עכשיו. כל האבחנות המנותקות אחת מהשנייה שנתנו לי במערכת הבריאות - הפרעות אכילה, חרדה ודיכאון - התחברו לי לדבר אחד.
למי שנפגע בגיל קטן קשה מאוד לסמוך על אנשים ועל הסביבה. זה משאיר צלקות מאוד עמוקות וקולות שלא יוצאים מהראש, פלאשבקים, חרדות. צריך להקשיב ולהאמין לילדים. הם לא ממציאים.