omerkot כתב:יש בשנים האחרונות מגמה בעולם שאומרת שחייבים להפסיק להעלים עין ממסחר האונליין הזה, שהופך להיות יותר ויותר נפוץ ובמקור הוחרג מחוקי המס המקומיים.
המדיניות הבינלאומית הנוכחית דורשת מהחברות האלה להעביר למדינות הרלוונטיות מיסים בהתאם למיקום הלקוחות שלהם
swiss-the-engine כתב:הלוואי ומע"מ היה יותר גבוהה והמס היחידי שמשלמים. אם כבר מסים אז זה אחלה מס שבעולם.
swym כתב:הבעיה של המדינות האלו (שבסופו של דבר רק מחפשות לאיזה עוד כיסים אפשר להכניס את הידיים) היא שהניסיון שלהן חורג מהעיקרון לפיו נקודת המכירה היא המקום בו נמצא המוכר: אם היום אמזון מוכרת לך משחק פיזי ב-60$ או 60 יורו ושולחת אותו לישראל, המשחק הזה פטור ממיסים מקומיים במדינה שבה נמצאת אמזון ובמקביל הוא פטור ממיסוי בישראל בגלל שהוא מתחת לרף המכס ליבוא אישי.
אין סיבה שברגע שהמוצר הזה הופך לדיגיטלי אז אמזון תצטרך לגבות ממך מע"מ ולהעביר אותו למדינת ישראל. מאחר ומשחקים (למעט גרסאות אספנים של חנן) בדרך כלל לא מגיעים לרף המס, לא יהיה מצב שבו תהיה הפרה של האיזון הזה. ברגע שמדינה אחת תתחיל לגבות מס בצורה הזו היא בעצם תפגע ביצואנים של מדינות אחרות וזה יצריך מאותן מדינות לנקוט במכס מגן מקביל שבתורו יקטין את הצריכה ויפגע בצמיחה ויקטין את ההכנסות ממס...
InterAl כתב:הקטנת צריכה לא תביא בהכרח למיתון בטווח הארוך (אולי בטווח הקצר), היא רק תשנה את מבנה המשק להיות מוכוון ייצור במקום מוכוון צריכה. לדעתי זה דבר חיובי, לא שלילי. וכל מס גבוה יעודד הון שחור, זה נכון למס הכנסה במידה גדולה אפילו יותר.
omerkot כתב:המיסוי הרי לא קשור לנקודת המכירה אלא לנקודת הצריכה. זו הסיבה שאתה לא משלם מיסים בחו"ל אבל מהצד השני, אתה לגמרי נדרש לשלם מיסי קניה ברגע שהמוצר נכנס למדינת היעד. אותה לאקונה שאתה בונה עליה כאן, זו שפוטרת ממיסים על משלוחים קטנים, היא לא מדיניות מס אלא כורח מציאות מקומית שמבינה שהבירוקרטיה שנדרשת על מנת לטפל במיסוי הזה (מוכסים שפותחים חבילות, בודקים את התכולה ומצמידים שומה בנוסף למערך הגביה) עולה למדינה יותר כסף ממה שהמיסים האלה מסוגלים להכניס.
אני לא מבין את הטיעון של פגיעה ביצואנים של מדינות אחרות. כל יצואן של כל מדינה לוקח בחשבון שהצרכן משלם את מלוא המיסים במדינת היעד ומיסי הקניה המקומיים (ששונים ממדינה למדינה וגם בתוך מדינות) הם לא פקטור - אותו מע"מ שאתה משלם על המשחקים בסטים הוא המע"מ שאתה גם משלם על הביסלי בשק"ם בדיוק כמו שהGST שמשלם גולש הגלים בסידני על המשחק שלו בסטים זהה לGST שהוא משלם על שמטעס של בילבונג וקוויקסילבר.
swiss-the-engine כתב:אבל אפשר לקנות בדיוטי פרי ולהשאיר את המוצר לאיסוף בארץ...
sharonbn כתב:טוב, לא התכוונתי לחטוף את השירשור הזה לנושא שלא שייך.
בגדול, אני מסכים עם מה שInterAl אמר: מדיניות מיסוי (ומדיניות כלכלית בכלל) היא בעיקר עניין של השקפה ואידאולוגיה. או כמו שיחימוביץ' אמרה פעם "כלכלה זה לא מתמטיקה". לכל מדיניות יש יתרונות וחסרונות מבחינת עידוד הצריכה, העלמות מס ושוק שחור וכו.
ההשקפה שלי שמה בראש סדר העדיפויות את השאיפה לצמצום פערים בין השכבות הסוציו אקונומיות של החברה. אני טוען שהמדינה תפקידה להגן על החלשים כי אף אחד אחר לא יעשה את זה. לכן המדינה בהחלט צריכה לקחת יותר כסף מהעשירים על מנת להנגיש שירותים טובים לכלל האזרחים, בעיקר אלה שלא יכולים לממן שירותים כאלה בעצמם, וזה אומר גם שהמדינה צריכה לפקח, להקטין ולהצר את שירותי הרפואה הפרטית והחינוך הפרטי מתוך גישה שאומרת שהשירותים האלה באים על חשבון השירותים הציבוריים
יש פה בהחלט אמירה אידאולוגית שטוענת שכאשר רופא מטפל בבן אדם הוא צריך להיות מונע משיקולים מקצועיים בלבד ולא אחרים. המדינה צריכה לתת לכל התלמידים את האפשרות לממש את הפוטנציאל שלהם. כמובן קיימת ההשקפה המנוגדת שטוענת שמי שידו משגת לקבל שירות טוב אסור למדינה להצר את צעדיו.
אני גם חושב שצריך להפריד בין שיקולים "אידאולוגיים" כמו אלה שמניתי, לבין שיקולים פראקטיים שטוענים שיש מיסים ש"קל" יותר למדינה לגבות לעומת אחרים שקל יותר להעלים. השיקול הפראקטי הרי יכתיב שצריך למסד את ההימורים בישראל כדי שאפשר יהיה להקטין את תופעת ההימורים הבלתי חוקיים וגם יאפשר גביית מיסים. כל זה לא צריך להיות גורם משפיע אם המחוקק, כנציג של העם, קבע שהימורים בהגדרתם הם ערך שלילי שאין ברצותינו לעודד (כן, אני יודע שיש הימורים חוקיים בדמות הלוטו והטוטו אבל עדיין משחקי מזל ובתי קאזינו אסורים על פי חוק וגם דברים אחרים כמו מסחר באופציות בינאריות אינם חוקיים בגלל שהם כסות להימורים)
לגבי השינוי מדיניות של מסחר אונליין, זהו פן שהוא חלק מבעיה גדולה יותר לחברות גלובאליות, כאלה שמוכרות מוצרים ושירותים בכל העולם, כמו חברת אפל. החברות האלה מנצלות מדיניות מיסים שקיימת בכל מיני מדינות בעולם כדי להתחמק מתשלום מיסים במקומות בהן הן פועלות (=מוכרות). זה הרי מלאכותי לגמרי שאפל ועוד חברות יקבעו את המרכז שלהן באירלנד רק כדי לשלם פחות מאחוז אחד מס חברות שנתי. האיחוד האירופי החליט, במידה רבה של צדק, להילחם בתופעה הזו. אם אפל מוכרת מוצרים שלה בצרפת ומרוויחה מכך כסף, היא צריכה לשלם מס הגיוני על הרווח הזה. זו עובדה פשוטה ואמיתית שצריכה לקרות. נראה לי שאם אפל היתה משלמת את המס חברות המלא בארה"ב אז האיחוד האירופי ורשויות המס באמריקה לא היו מחליטות להילחם נגדה.
omerkot כתב:הטיעון של צמצום פערים הוא לרוב פופוליסטי כשבהרבה מקרים פעולות בכיוון הזה הובילו לכך שאמנם הפערים הצטמצמו אבל מצבה של כלל האוכלוסיה הורע ומצבם של העניים ביותר הוחמר באופן קיצוני.
omerkot כתב:במערכת שבה הרגולציה מצומצמת למינימום, הפערים האלה מייצרים כוח שמדרבן אנשים לעבוד וליזום מתוך שאיפה לעלות בסולם הסוציואקונומי והתערבות שמיועדת להגביר את השיוויון על ידי הטלה של סנקציות ייחודיות על השכבות הסוציואקונומיות החזקות (דוגמת מיסים פרוגרסיביים), חונקת את הכח המדרבן הזה ומדכאת את הכלכלה. בהמשך הוא גם גורם לבריחה של השכבות החזקות ביותר מהמדינה ולחורבן ההון האנושי שלה.
omerkot כתב:כמו שאתה אומר, יש פה איזונים והם משתנים בין מדינה למדינה ומחברה לחברה אבל גם גביה של אחוז קבוע של מס מובילה לזה שמי שמוציא יותר (שזה מי שיש לו יותר) גם משלם יותר וכשהכסף הזה מחולק בצורה ממלכתית הוא מאפשר אספקת שירותים טובים לכלל האוכלוסיה.
Laskin כתב:נסכם:
מע"מ הוא המס הכי "שוויוני" כי הוא חל על כולם במידה שווה, לכאורה... אך גם הוא, כמו כל מס - אינו מוסרי ובגדר "שוד חוקי"
Laskin כתב:שוויוני = שאינו משתנה מאדם לאדם.
מי שחושב שמשמעות "שוויוני" היא שאחד מקבל פחות ואחד יותר - מפספס את הנקודה, ההגדרה במקרה הזה צריכה להיות "יחסי", או אם רוצים לבלבל - שוויון יחסי
DrKeo כתב:אני חושב שהבעיה פה היא המילה שוויוני. מי שאומר שמע"מ שוויוני מתכוון שכולם מחוייבים במע"מ אותו דבר, לכן הוא שוויוני. מי שאומר שמע"מ לא שוויוני מתכוון לזה שכולם מחוייבים אותו דבר, גם אם אתה מליארדר וגם אם אתה עני. כלומר שני הצדדים מתכוונים לבדיוק אותו דבר, אבל הפרספקטיבה על המילה שוויוני שונה לגמרי.
InterAl כתב:בלי להיכנס לכל הפן האידאולוגי, אני רק אציין שאתה התנגדת קודם לקיומו של מס כפול, והדוגמה הכי טובה למס כפול הוא מס חברות. מס חברות חל על רווחי החברות, ורווחי החברות שייכים לבעלי המניות שמשלמים עליהם מס הכנסה בכל מקרה, בכל מדינה בעולם. לכן זה מס כפול ומיותר שצריך לבטל.
sharonbn כתב:זה חדש לי. יש לך דוגמאות? אני זוכר למשל שבעקבות המחאה של 2011 וועדת טרכטנברג, הממשלה עשתה מספר צעדים שמטרתם להקל על הנטל לכלל האוכלוסיה. למשל חינוך חינם ניתן היום כבר מגיל 3. זהו צעד שבפירוש מקל בעיקר על השכבות החלשות מאחר והעליונות יכלו לממן את תשלומי גן.
דוגמה נוספת היא סל התרופות (ובכלל חוק ביטוח הבריאות הממלכתי) שגורם בפועל שהשכבות העליונות יממנו טיפולים לשכבות הנמוכות. אמנם החוק רחוק מלתת מענה לכל הבעיות ויש עליו הרבה ביקורת (משני צידי המתרס, גם השמרני וגם הליברלי) אולם בכל זאת מצבם של השכבות החלשות טוב היום הרבה יותר ממה שהיה לפני שהחוק נחקק בשנות ה90.
sharonbn כתב:טוב, אז דווקא הטיעון לבריחת מוחות בעקבות מיסוי גבוה הוא הוא פופוליסטי. במדינות סקנדינביה מס ההכנסה גבוה יותר מישראל (ורוב העולם) אולם השכבות המבוססות לא בורחות. הסיבה היא שהאזרחים מקבלים תמורה מלאה לכספם בדמות שירותי ממשלה טובים ויעילים ורמת החיים של כלל האוכלוסייה גבוהה.
לגבי מערכת שבה הרגולציה מצומצמת למינימום, אני חשבתי לתומי שכולנו ראינו ב2008 מה קורה כשהרגולציה מצומצמת למינימום. מה שקורה זו חזירות חסרת אחריות של כל הגופים הפיננסיים שאמורים להתנהג באחריות. וכמובן שכאשר קורית ההתמוטטות (והיא תמיד קורית) אז אותם חסרי אחריות רצים לממשלה שתחלץ אותם בשם "יציבות המשק". זה גם קרה בישראל בזמן משבר מניות הבנקים. ישנה סיבה למה בישראל הרגולציה על פעילות הבנקים היא הדוקה יותר מארה"ב.
sharonbn כתב:טעות נפוצה. מי שיש לו משלם יותר נומינאלית . המחקרים מראים שהנטל של המיסים על הצריכה גדול יותר על שכבות הנמוכות. במילים אחרות, הן משלמות יותר מיסים (באחוזים מתוך ההכנסה)
http://israel-trade.net/oecd/numbers/%D ... %95%D7%9F/
sharonbn כתב:InterAl כתב:בלי להיכנס לכל הפן האידאולוגי, אני רק אציין שאתה התנגדת קודם לקיומו של מס כפול, והדוגמה הכי טובה למס כפול הוא מס חברות. מס חברות חל על רווחי החברות, ורווחי החברות שייכים לבעלי המניות שמשלמים עליהם מס הכנסה בכל מקרה, בכל מדינה בעולם. לכן זה מס כפול ומיותר שצריך לבטל.
וואוו איזו טעות גסה. כמובן שרווחי חברות לא שייכים לבעלי המניות. למעשה לא קיים כל מתאם בין רווחי החברות והדיבידנדים שמקבלים בעלי המניות.
הנה דוגמא בשבילך - אמאזון מרוויחה מאות מליונים מידי שנה. בעלי המניות של החברה הזו רואים מעט מאד רווחים בצורה של דיבידנדים (הם רואים רווח רק מעליית ערכה של המניה)
omerkot כתב:ונצואלה? קובה? לאן ברחו כל האליטות הרוסיות?
במסגרת של כנס אקדמי, יצא לי לפני כמה שנים לשבת בבר עם שני דוקטורנטים סיניים כשלידי דוקטורנט ישראלי מהזן הקומוניסטי. הם סיפרו לו על איך הם מתכננים להוציא את המשפחות שלהם מסין לארה"ב, הוא סיפר להם על סוציאליזם וחיסול פערים חברתיים והם פשוט התגלגלו מצחוק...
omerkot כתב:קצת מצחיק להשוות לסקנדינביה משום שאין פה שום דבר שמזכיר את ההומוגניות החברתית והמנטלית שלהם ומהצד השני אנשים זורקים "סקנדינביה" בלי להכיר את המציאות בסקנדינביה. מדינות סקנדינביה מככבות בראש רשימת המדינות שבהן קל לעשות עסקים כי הרגולציה על עסקים שם היא מינמלית. גם מיסי החברות נמוכים יחסית מה שהופך את המדינות האלה לאטרקטיביות והשו"ס הוא שהמיסים שם יחסית אחידים: https://taxfoundation.org/how-scandinav ... -spending/ "Scandinavian income taxes raise a lot of revenue because they are actually rather flat. In other words, they tax most people at these high rates, not just high-income taxpayers."
מדינות סקנדיביה משמרות את ההון האנושי שלהן משום שהן מתייחסות אל השכבות הרלוונטיות באופן שאני מתאר ולא באופן שאתה מתאר והמגמה במדינות האלה היא של הורדת מיסים ולא להפך. בהקשר הזה שווה לציין ששבדיה ביטלה את מס הירושה ב2004 ונורווגיה ביטלה אותו ב2014.
omerkot כתב:מה שראית ב2008 זה לא רגולציה שמצומצמת למינימום אלא הפקרות שכנראה טבלה בלא מעט שחיתות.
omerkot כתב:זו לא טעות משום שלא התכוונתי לטעון שהוא משלם על צריכה יותר מבחינה נומינלית אלא אבסולוטית. מהצד השני, המיסים שלו לא מתחילים במע"מ על צריכה והוא משלם כל כך הרבה יותר מיסים מהשכבות הנמוכות כמו מס חברות על הרווחים המקוריים שלו, מס על דיווידנדים כשהוא משך את הרווחים מהחברה לכיס הפרטי שלו, מס על רווחים בשוק ההון כשהוא השקיע את הכסף וכו... הכל זה מס על מס...
InterAl כתב:הטעות היא שלך: חברה שייכת לבעלי המניות שלה. לכן לא יתכן מצב שבו לחברה יש רווחים שלא שייכים לבעלי המניות. זה פשוט לא יתכן לוגית. האם זה אומר שכל רווחי החברה מחולקים כדיבידנד לבעלי המניות? ברור שזה לא המצב בד"כ, וזה לא סותר את הטיעון שלי. זה לא המצב כי בעלי המניות שמכתיבים את מדיניות החברה לא מעוניינים בכך. במקרה של אמזון, היא מעדיפה (קרי: בעלי המניות שלה מעדיפים) להשקיע את רוב רווחיה בצמיחה - אבל ערך המניה שלה, כמו גם של כל חברה ציבורית אחרת, עולה רק כציפייה לתשלומי דיבידנדים עתידיים. וגם במקרה של עליית ערך המנייה, בעלי המניות משלמים מס רווח הון כשהם מוכרים אותה ברווח. איך שלא תסתכל על זה, מדובר במס כפול.
Laskin כתב:אני לא מעוניין להכנס לזה לעומק פה, אבל כן שרון - אני ליברטריאן עם המון חיבה לאובייקטיביזם. אני מאמין שמס זה שוד, אבל מוכן שישדדו אותי למטרות ביטחון = משטרה, צבא, בתי משפט - כי אני לא אנרכיסט. כל השאר צריך להיות בשליטת רשויות מקומיות (לדברים מסובכים יותר כמו תשתיות ואנרגיה), ורצוי שיהיו קטנות ככל הניתן (לא רק עיריות, אלא גם שכונות, ואפילו רחובות) וכמובן - השוק החופשי.
כמובן, ולפני שתשאל - יש גם פתרונות לנכים הקשים והעניים ביותר, בתחום הבריאות והחינוך (שצריכים לבוא כשוברים), אבל גם לזה לא נכנס כרגע כי זה סתם טכני.
את מדד ג׳ימי וכל השיט על שוויון שלימדו אותך באקדמיה אתה יכול לזרוק לפח מבחינתי, זה שייך יותר לסוציולוגיה מאשר לכלכלה, ואין למדד הזה שום ערך בעיניי, מדינה עם פחות פערים לא מוצלחת יותר כלכלית ממדינה עם יותר פערים, והיא בטח לא מוסרית או חופשית יותר.
העובדה שכיום מלמדים יותר תומס פיקטי מאשר מילטון פרידמן כפי שהיה בעבר - היא תעודת עניות לאקדמיה, ולא מראה על נאורות כלשהי, צעד אחורה, זה הכל... זה בסדר, כלכלה היא לא התחום היחיד שנמצא ברגרסיה באקדמיה כיום (;
ברור שזה יותר מורכב מזה, אבל סתם מסביר כי התגובה שלך אליי הייתה די מתנשאת, שזה לא מפתיע, היו לי אלפי ויכוחים כאלה בעבר עם תומכי תכנון מרכזי (:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים