במה אתם משחקים?

[DrKeo]

כן אבל בתכלס זה לא באמת כזה משנה. כלומר בפועל המשעמות והבאסה שבאיבוד הנשמות אם מתת פעמיים ברצף הוא בעיקר פסיכולוגי, ולא באמת ישנה מהותית משהו בריצה רגילה.
קודם כל כי אתה תתחיל לאסוף כמויות באמת גבוהות של נשמות רק אם תמות המון פעמים באותו השלב, וגם אז רק אם אף פעם לא מתת ברצף פעמיים בזמן הזה ותמיד הצלחת לחזור לגופה. ואז בכל מקרה אם חזרת כבר לגופה אתה תמיד יכול לחזור אחורה לנקסוס ולבזבז את הנשמות, ככה שאיבוד שלהן הוא בגדר משהו שאתה יכול למנוע תמיד .
ואם לא קורה שאתה מת המון פעמים ברצף אבל מצליח להגיע לגופה, אז לא תאסוף כמויות גבוהות של נשמות באמת. כי את כמות הנשמות שאיבדת אתה בכל מקרה תחזיר פחות או יותר בריצה הבאה על השלב שאתה עדיין צריך לעבור, כי זו הכמות שאיבדת, בהתאם לשלב שאתה נמצא בו.

אבל מעבר לזה בפועל הערך של הנשמות מאבד משמעות בסופו של דבר. כרגע 4000 נשמות זה איזה 3-4 רמות - אבל אלו רמות שאתה תעלה בכל מקרה ומקסימום טיפונת אחרי, וזה סכום שמהר מאוד תשיג בשנייה ושמצד שני לא יהיה לו שום ערך.
לקראת אמצע המשחק כבר כל רמה שתרצה לעלות תהיה פי 10 ויותר מה4000 נשמות האלו, וזה רק ילך ויגדל. ובסוף אין שום משמעות אמיתית לכוח שלך בשאלה האם לא איבדת נשמות בכלל ותגיע לסוף המשחק ברמה 62, או שאיבדת לגמרי עשרות פעמים סכומים כאלו ותגיע ברמה 60.

כל זה טוב ונחמד אבל להתחיל את השלב מההתחלה בכל פעם שאתה מת זה מבאס. זה לא באמת אתגר מעניין, זה סתם רפטטיביות מיותרת. כלומר, אני מעריך את הסטרס ברגעים מסויימים אבל לא כשזה 100% מהמשחק.

בכל מקרה, זאת לא הבעיה של המשחק. הבעיה של המשחק היא שהוא מרגיש מיושן וקלאנקי, ביחוד שגרפית הוא נראה כמו משחק של 2020 אבל מבחינת גיימפליי מרגיש כמו משחק פס3. כלומר עוד בפס3 הוא היה קצת קלאנקי, ב-2020 זה ממש מורגש. אני חייב להגיד שיש לי קצת חרטת קניה עם DS. זה מרגיש כמו הגרסה הלא מפותחת של DS3, פשוט משחק פחות טוב ממנו בכל אספקט ואת DS3 שחקתי כבר לפני חצי עשור.

[Stick]

עם התחושה על המשחק עצמו אני לא יכול להתווכח כרגע, רק אגיד שזה היה הדבר שגרם לי להביע כאן חשש בזמנו כשהרימייק הוכרז. אבל הייתי תחת הרושם שזה לא המצב מהביקורות הנהדרות שהמשחק קיבל. אני אשחק בו בעצמי בכל מקרה ואוכל לחוות דעה אז.

לגבי הצ'קפוינטים, אסייג שאני לא באמת זוכר בע"פ את דימון סולס כמו את דארק סולס, ושוב אדע יותר כשאשחק ברימייק, אבל הזכרון שלי הוא שקיצורי הדרך מתחילת השלב לשלבים השונים בו משמשים בעצם כצקפוינטים במהות.
כלומר לא באמת צריך לעשות את השלב כולו כל פעם מההתחלה, צריך לעשות רק עד הצ'קפוינט (קיצור הדרך) ואחרי זה ממנו והאלה. זה גם המצב בדארק סולס והבאים.
כנראה שהשכיחות של הצ'קפוינטים האמיתיים בהמשכים היא גדולה יותר מאשר של קיצורי הדרך בדימון סולס, אבל בדימון סולס יש עדיין המון קיצורי דרך וזו כן מערכת אמיתית שסביבה נבנה עיצוב המשחק.
לדעתי בסוף דארק סולס 1 הוא ההצלחה הגדולה ביותר של FS בעיצוב הזה, בחציו הראשון עוד לפני היכולת לfast travel. הוא עשה שימוש נהדר בעיצוב עולם מעגלי שמחובר כולו לנקודה אחת, תוך שימוש בצ'קפוינטים בתוך השלב כדי לאפשר שלבים רחבים יותר.
אבל עדיין האלמנט הזה של העיצוב, כמו רוב האלמנטים במשחק אני מניח, נמצא כבר בדימון סולס.

FS אגב אף פעם לא באמת הצליחה לשחזר את ההישג של העולם המעגלי של דארקס סולס, או אפילו את השלבים המעגליים של דימון סולס. זה עדיין קורה פה ושם אבל לא באותה כמות ואיכות, אחת הסיבות לכך שDS 3, למרות שאובייקטיבית מחזיק במערכת הקרב והבוסים הכי טובים בסדרה, לא נחשב בעיני רבים כמשחק הטוב ביותר.

[swiss-the-engine]

שיחקתי קצת בדירט 5... וואלה ממש אחלה! שיחקתי גם בelite dangerous ועברתי רק את הטוטוריאל אבל גם ממש נחמד, אהבתי!

[DrKeo]

עם התחושה על המשחק עצמו אני לא יכול להתווכח כרגע, רק אגיד שזה היה הדבר שגרם לי להביע כאן חשש בזמנו כשהרימייק הוכרז. אבל הייתי תחת הרושם שזה לא המצב מהביקורות הנהדרות שהמשחק קיבל. אני אשחק בו בעצמי בכל מקרה ואוכל לחוות דעה אז.

לגבי הצ'קפוינטים, אסייג שאני לא באמת זוכר בע"פ את דימון סולס כמו את דארק סולס, ושוב אדע יותר כשאשחק ברימייק, אבל הזכרון שלי הוא שקיצורי הדרך מתחילת השלב לשלבים השונים בו משמשים בעצם כצקפוינטים במהות.
כלומר לא באמת צריך לעשות את השלב כולו כל פעם מההתחלה, צריך לעשות רק עד הצ'קפוינט (קיצור הדרך) ואחרי זה ממנו והאלה. זה גם המצב בדארק סולס והבאים.
כנראה שהשכיחות של הצ'קפוינטים האמיתיים בהמשכים היא גדולה יותר מאשר של קיצורי הדרך בדימון סולס, אבל בדימון סולס יש עדיין המון קיצורי דרך וזו כן מערכת אמיתית שסביבה נבנה עיצוב המשחק.
לדעתי בסוף דארק סולס 1 הוא ההצלחה הגדולה ביותר של FS בעיצוב הזה, בחציו הראשון עוד לפני היכולת לfast travel. הוא עשה שימוש נהדר בעיצוב עולם מעגלי שמחובר כולו לנקודה אחת, תוך שימוש בצ'קפוינטים בתוך השלב כדי לאפשר שלבים רחבים יותר.
אבל עדיין האלמנט הזה של העיצוב, כמו רוב האלמנטים במשחק אני מניח, נמצא כבר בדימון סולס.

FS אגב אף פעם לא באמת הצליחה לשחזר את ההישג של העולם המעגלי של דארקס סולס, או אפילו את השלבים המעגליים של דימון סולס. זה עדיין קורה פה ושם אבל לא באותה כמות ואיכות, אחת הסיבות לכך שDS 3, למרות שאובייקטיבית מחזיק במערכת הקרב והבוסים הכי טובים בסדרה, לא נחשב בעיני רבים כמשחק הטוב ביותר.

אני משער שחלק מהבעיה שהייתה לי הייתה מבוססת בזה שעד שלא מסיימים את השלב הראשון, אי אפשר ללכת לנקסוס לנצל את הנשמות כך שנכלאתי למצב שבו אני עמוס בנשמות, יש מצב לא רע שאני אפסיד אותן ואין לי באמת דרך לעשות להן "bank". וכן, העיצוב המצטלב נהדר, אבל עדין מגיעים לרגעים שאתה בריצה של 10 דק' שמאוד בקלות יכלת למות והייתה צריך לעשות את כולה שוב (ושוב.. ושוב) עד שתפתח את הקיצור דרך הבא. כלומר כן, הקיצורי דרך משמשים כסוג של צ'קפויינט אבל אם נקרא להם צ'קפויינטס, המרחק בין צ'קפויינט לצ'קפויינט לפעמים ארוך בצורה אבסורדית.

ובנוגע לקלנקיות, כן, זה לא מרגיש כמו DS3, זה מרגיש כמו דמונס סולס. כלומר, אולי זה מרגיש טוב יותר אבל זה מרגיש כמו שהמוח שלי זוכר את דימונס סולס. קצת מבאס שמשחק ב-2020 שנמכר ב-70$ מרגיש פחות מלוטש ממשחק FS מ-2016, אפילו אם נראה גרפית יותר טוב מאלדן רינג.

[InterAl]

מה הכוונה ״כמויות באמת גבוהות של נשמות״? הכמות האבסולוטית לא באמת משנה כי היא יחסית לרמה/אזור במשחק. כלומר לאבד 4000 נשמות בהתחלה זה שקול ללאבד 20000 נשמות בסוף המשחק מבחינת כמות הזמן שאבד לך.

[Stick]

אבל אם לא היית מת לא היית צריך לעשות את השלב שוב פעם, וכל עוד לא מתת כמה פעמים ברצף תוך כדי חזרה לגופה עד לפעם שבה איבדת את הנשמות, אתה תאבד בערך את כמות הנשמות שתאסוף בריצה הנוספת שבכל מקרה תאלץ לעשות כי מתת.

ובכל מקרה גם אם איבדת נשמות שאספת רק באזור צד שלא תחזור אליו, או איבדת נשמות רבות שכן אספת אבל התעצלת ללכת לנקסוס לבזבז אותן וזו כמובן אשמתך, זה משנה רק ברמה המאוד נקודתית, האם אני ממש עכשיו רמה 13 או 15.
אני מניח שאם איבדת את הנשמות לפני איזה בוס שאתה עתיד ממש בקרוב להתקע בו אז זה משנה במעט (אבל באמת במעט, זה לא שכל רמה היא עולם אחר במשחק), אבל בריצה המלאה זה באמת חסר משמעות.
בשלבים האחרונים אתה תעלה רמה אחת כל שלב בערך המקרה הטוב, וזה ממש לא משנה כמה נשמות איבדת בדרך בשלבים המוקדמים יותר. כמובן שאם תגיע לשלב שמרוויחים בו 50 אלף נשמות ברמה 55 אז תעלה רמות מהר יותר מאשר אם הגעת לשלב הזה ברמה 60, זה מתאזן בסוף.

[DrKeo]

כן, הסתכלות מעניינת על כל הנושא. אולי ברטרופרספקטיבה זה ירגיש ככה אבל בזמן הריצה עצמה זה הרגיש מאוד קריטי. כלומר, אפשר להגיד את זה על כל דבר, הרי זה סה״כ משחק וידאו אז מה הביג דיל? אבל ריצה של 10 דק׳ במשחק סולס בלי למות בדרך לגופה שלך ולדעת שכל אותן נשמות ילכו לאיבוד אם רק תמות באותן 10 דק׳ זה לא בדיוק חוויה להיט. לשחק את אותו מקטע של 10 דק׳ כמה פעמים כי אתה לומד את האוייבים זה גם לא להיט. כלומר, גם FS חושבים שזה עיצוב משחק לא טוב אחרת הם לא היו משלבים את המדורות במשחק.

אין לי בעיה עם משחק סופר קשה, יש לי בעיה עם לעשות את אותה ריצה של 10 דק׳ שוב ושוב רק כי יש באיזה קטע שלה אוייב שעדין לא למדתי עד הסוף איך להרוג אותו. זה לא כיף גדול, ואני נהנה ממשחקי סולס. תנו לי אוייב קשה להלחם בו, לא 10 דק׳ של אוייבים סוג ב׳ בכדי להגיע אליו בכל פעם.

[Stick]

בסוף המצב בדארק סולס לא מאוד שונה. שוב אני אסייג שאוכל לחזור לדיון הזה שוב אחרי שאתרענן על דימון עם הרימייק, אבל באופן עקרוני גם שם יש מדורות שמחייבות ריצה ארוכה עד למדורה הבאה, גם שם יש מדורות נסתרות שצריך לחקור כדי למצוא - בדיוק כמו קיצורי דרך מסוימים בדימון.
מה שהמדורות נתנו על פני קיצורי הדרך זה שני דברים - האחד הוא יכולת לבנות שלבים רחבים יותר שמתקדמים רחוק יותר, מבלי להתחייב לבנות הכל ככה שיהיה מספיק קרוב כדי להתחבר בהמשך להתחלה. והשני הוא מערכת הבריאות בדארק סולס, עם 'שיקויי חיים' שמתמלאים קבוע במדורות ולא שיקויים חד פעמיים שהם LOOT מאויבים.
שניהם שינויים מאוד חיוביים שאני שמח שנעשו, אבל אני לא חושב שיש ויכוח שדארק סולס הוא משחק טוב יותר.

בהמשכים השכיחות והקרבה של המדורות גדלו, השיא הביזארי הוא בDS3 עם מדורה, שער לא נעול שפותחים ואחריו ישר מדורה... שזה קטע ספציפי שעד היום לא הבנתי והפך בעצמו למם .
אבל בכל אופן זה לא בהכרח יתרון במשחקים האלו. כן זה יותר 'נוח' הרבה פעמים, אבל זה בעיקר מפצה על עיצוב שלבים ועולם ברמה פשוט נמוכה יותר במשחקים האלו. כמו שכבר אמרתי בדארק סולס 1 הם הצליחו לייצר איזון מצוין בין המדורות לבין עיצוב העולם והשלבים. משהו שהם לא הצליחו לשחזר והיו צריכים לפצות עליו בדרך 'זולה' יותר בהמשכים - יותר צ'קפוינטים בתוך עיצוב יותר לינארי.
במקרה הזה זו שאלה של רמת ביצוע, ולא של מכניקה.

[InterAl]

אבל אם לא היית מת לא היית צריך לעשות את השלב שוב פעם, וכל עוד לא מתת כמה פעמים ברצף תוך כדי חזרה לגופה עד לפעם שבה איבדת את הנשמות, אתה תאבד בערך את כמות הנשמות שתאסוף בריצה הנוספת שבכל מקרה תאלץ לעשות כי מתת.

קראתי כמה פעמים את המשפט הזה ואני מודה שלא הבנתי.

[DrKeo]

תראה, הנקודת מבט שלי קצת מעוותת כי אני כמעט לא זוכר כלום מ-DS המקורי ובעצם שחקתי בעיקר שלב אחד בודד והוא לא מיצג כי אי אפשר לעשות בו ״bank״ לנשמות כך שזה מאוד ברוטאלי. אתה בייסיקלי צריך לעשות את כל השלב בריצה אחת והרבה נשמות הולכות לאיבוד על הדרך. אולי ברטרופרספקטיבה זה לא ישנה, אבל כרגע זה משנה

אני לא יודע כמה זה יחול על שאר המשחק אבל הטענה שלי היא שלפחות בשלב הראשון המרחק בין צ׳קפויינטים ארוך מדי, על גבול הגריינד. אולי זה משתפר בהמשך אבל לא הרגשתי את זה בסיקרו או DS3. אבל ממילא הביקורת העיקרית שלי היא שהמשחק מרגיש קצת קלאנקי ביחס לנניח DS3 (ובטח שסיקרו) והגרפיקה שלו לא באמת מרשימה בשביל ״הדור הבא״. היו קטעים בGOW שהלסת שלי נפלה, ב-DS זה לא ממש קרה והראשון פותח למכשיר עם 1.84TF. אני משער שזה היה פחות מפריע לי אם הביקורות לא היו מדברות על איזה ממתק גרפי מטורף.

אז בנתיים זאת הביקורת שלי על DS, זה גרסה מיושנת יותר של סדרת DS (מן הסתם, הרי זה המשחק המקורי רץ מתחת) והגרפיקה לגמרי נחמדה אבל לא הרבה מעבר לזה. כלומר למשחק FS זה מדהים כי המשחקים שלהם תמיד נראים חצי דור מאחורה, אבל ממש לא הייתי קורא לזה showcase של הפס5. יותר מזה, אם אלה היכולות של בלופויינט על משחק בscale כל כך פצפון, אז אולי הם לא באמת איזה סטודיו סופר מוכשר טכנית. כלומר אם סנטה מוניקה מספקת משהו מרשים יותר על מכשיר עם עשירית הכוח ולמשחק בscale הרבה יותר מרשים אז איפה זה משאיר את bluepoint?

[Stick]

אבל אם לא היית מת לא היית צריך לעשות את השלב שוב פעם, וכל עוד לא מתת כמה פעמים ברצף תוך כדי חזרה לגופה עד לפעם שבה איבדת את הנשמות, אתה תאבד בערך את כמות הנשמות שתאסוף בריצה הנוספת שבכל מקרה תאלץ לעשות כי מתת.

קראתי כמה פעמים את המשפט הזה ואני מודה שלא הבנתי.

אם נלך עם מה שאמרת ולא נגיד 4000 נשמות, אלא נגיד "כמות הנשמות המייצגת של השלב שאתה נמצא בו", אז העובדה שמתת = אתה צריך לעשות את השלב מחדש. אתה צריך לעשות את השלב מחדש = תרוויח בערך 4000 נשמות בריצה הזו, אם זו הכמות המייצגת.

בשביל לאבד כמות נשמות משמעותית באמת, כלומר נגיד 40 אלף או פי 10 מכמות הנשמות המייצגת לכל שלב, אתה צריך נניח למות 10 פעמים באותו שלב, אבל אף פעם לא למות פעמיים ברצף, אלא תמיד להצליח לחזור לגופה ולאסוף את הנשמות, ואז למות שוב.
אם זה קרה, אז בפעם התשיעית כבר היו לך בערך 36 אלף נשמות עליך, אתה תמיד יכול לחזור שנייה לנקסוס ולבזבז אותן במקום לקחת את הסיכון.

[InterAl]

אבל זאת בדיוק הבעיה, אתה צריך לעשות את השלב מחדש כי אין צ׳קפוינטים. אתה מאבד הרבה יותר זמן ביחס למשחקי ההמשך שמכילים צ׳קפוינטים. וזה גם לא לחזור "שנייה לנקסוס" כי המשמעות של לחזור לנקסוס היא שוב לרסט את השלב... כלומר שיחקת שלב, מתת בנקודה X, חזרת לגופה בנקודה X, הלכת לנקסוס, עכשיו שחק מחדש עד נקודה X... כלומר מהלך כזה גורם לך לשחק את הקטע הזה 3 פעמים ברצף.

[Stick]

אין בעיה, זו טענה אחרת. אני רק אמרתי לקיאו שאיבוד הנשמות לא באמת מאוד קריטי.
הטענה שהמשחק מכריח אותך לעשות שוב ושוב את אותם הקטעים כשאתה מת לא קשורה לזה, זה משהו אחר, וזה מה שהמבקרים של המשחק אומרים עוד מהיום שהוא יצא.
אפשר לאהוב את זה ואפשר לא לאהוב את זה, כמו כל משחק, אבל זה חלק מהעיצוב שלו. בכל מקרה זה משהו שצומצם יחסית בהמשך המשחקים של FS (כמו הרבה דברים מופיע בצורה קצת בוסרית בדימון), אבל זה משהו שיש בכל המשחקים שלהם.

[InterAl]

זה לא משהו אחר, זה אותו דבר... המשחק מציב בפניך בכל רגע (של מנוחה) אפשרות: אתה יכול לחזור אחורה כדי לעלות רמה במחיר של ריסטרט של השלב, או לחילופין להמשיך לשחק במחיר של סיכון אובדן הנשמות. שתי האפשרויות מסכנות לך כמות מסוימת של זמן משחק. אתה אומר שהאפשרות השנייה לא רלוונטית כי האפשרות הראשונה קיימת. אבל העלות של האפשרות הראשונה, כמו גם של האפשרות השנייה, היא אובדן זמן. והעלות הזאת נגזרת מכמה עמוק אתה נמצא בשלב מצד אחד וכמה נשמות צברת מצד שני.

[Stick]

כן אבל בכל מקרה אין באמת משמעות סופר חשובה לנשמות שתאבד, כמו שהסברתי מעבר לעניין הספציפי של היכולת ללכת לבזבז את הנשמות.
ככה שאלו כן שני דברים שונים - ואני לחלוטין לא מבטל את מה שאתה אומר, הצורך להתחיל כל קטע (ולא שלב שלם כי אצה כן פותח קיצורי דרך שמשמשים כצ'קפוינטים במהות) מחדש על כל מוות זה בהחלט משהו שיש במשחק.
ההרגשה שאתה 'על הקצה' כל הזמן כי אתה יכול לאבד את הנשמות, ספציפית את הנשמות, כמו שקיאו תיאר קודם עם ה4000 נשמות, הוא עניין פחות מהותי. זה עדיין קיים כי זה עניין פסיכולוגי, אבל הסברתי שבמהות של המשחק זה לא גיים צ'יינג'ר אם הוא יאבד נשמות כמה פעמים.

מעבר לזה המכניקה הזו של המוות היא חלק בסיסי בעיצוב המשחק. אני חושב שזה נעשה טוב יותר בדארק סולס ובהמשכים, כמו כל דבר כמעט בדימונס סולס, אבל זה משהו בסיסי שהתחיל שם.
אתה בהחלט יכול לא לאהוב את זה, לחשוב שזה בזבוז זמן, אולי בכלל כל המשחק הוא בזבוז זמן. אבל זה לא ישנה את העובדה שזו מכניקה בסיסית במשחק ושעדיין יש לא מעט אנשים בעולם שהמכניקה הזו כנראה כן פונה אליהם יותר מאשר אליך. המשחקים האלו די הצליחו בסוף...
המכניקה של להתחיל כל קטע מחדש היא משהו שכל 'סולס-לייק', מכאלו ישירים כמו ניהו ועד לכאלו כמו ג'דיי FO העתיקו בעצמם. אז אולי מה שמשותף לכל המשחקים האלו זו קנוניה לנסות ולבזבז לך את הזמן, ואולי יש בהם ובמכניקה הזו עוד משהו שאתה מפספס.

ואגב, בלי קשר - אני רואה אותך פה לאחרונה מבקר את משחקי FS לא מעט. זו כמובן זכותך והכל טוב, הכל עניין של טעם בסוף (גם אם יש לך נטייה להציג דברים כאבסולוטיים), אבל אני גם מבין שאתה מקפיד לשחק את כולם... מה הסיפור?
אני למשל חושב שסדרת גירס היא שעמום טוטאלי וחסר מעוף, בזבוז זמן אם תרצה, אבל בדיוק בגלל זה לא תשמע אותי מדבר עליהם כל כך הרבה - כי זו הסיבה שאני *לא* משחק בהם...

[InterAl]

איבדת רמות, למה זה לא סופר חשוב? אולי זה לא סופר חשוב אם אתה שחקן הארדקור שלא מעוניין באוברלבלינג בכלל, אבל זה לא נכון לרוב השחקנים.
ברור שזה לא גיים צ׳יינג׳ר לאבד נשמות, בדיוק כמו שזה לא גיים צ׳יינג׳ר לאבד 5-45 דקות משחק. עדיין, לאבד זמן זה לא כיף. וב-des אתה מאבד המון זמן, לפחות בריצה הראשונה.

משחקי FS הם טובים לדעתי, גם אם לא חפים מבעיות. לדעתי מכניקת הנשמות היא בעייתית, לא בגלל איבוד הזמן אלא בגלל האפשרות לאוברלבלינג - ובמיוחד העובדה שאתה לא באמת יודע אם אתה אוברלבלד או אנדרלבלד. סקירו פתר את הבעיה הזאת אבל הציג בעיות אחרות (גיימפליי קשיח ומכני מדי). בשורה התחתונה נהניתי מכל המשחקים שלהם, אבל יש לי ביקורת ואני נהנה להשמיע אותה.

[Stick]

אין בעיה חלילה עם להשמיע ביקורת, גם לי יש ביקורות על משחקים שאני מאוד אוהב כמו משחקי סולס או GOW, הכל בסדר. הייתי תחת הרושם שאתה לא אוהב את המשחקים האלו אבל ממשיך לשחק בהם, טעיתי.

לגבי הנשמות זה לא משנה כי אתה בסוף מתאזן פחות או יותר. זה משנה ממש לנקודה ספציפית כלשהי (האם אני עכשיו רמה 13 או 15) אבל לא בהסתכלות בהמשך המשחק, שם על שלב של 50 אלף נשמות אתה תעלה רמה אחת או שלוש רמות, בהתאם לרמה שהיית בה. בסוף זה מתאזן פחות או יותר, וכן אפשר אולי לתת איזו דוגמה סופר קיצונית אבל אני מדבר על ריצה רגילה - לא הארדקור מדי ולא משהו מאוד כושל בצורה יוצאת דופן.
יש לי לפחות 3 ריצות שונות עם בילדים שונים על כל משחק סולס, אפרופו בזבוז זמן (חוץ מדימונס סולס למען האמת, היחיד שלא סיימתי בזמנו), ותמיד אני מסיים את המשחק פחות או יותר באותה רמה - 2 לפה או לשם. זה לא משנה אם זו ריצה ראשונה בה אני מת לא מעט או ריצה שלישית בה אם מתתי פעמיים ברצף בלי להגיע לגופה זה אירוע חריג.

סקירו אגב לא פתר את הבעיה, פשוט אין בו רמות.

[InterAl]

לאבד 2 רמות פעם אחת זה באמת לא נורא. הבעיה שזה מצטבר. וברור שאתה מסיים בערך על אותה רמה, אבל השאלה כמה זמן לקח לך להגיע לשם. ככל שתאבד יותר נשמות, יקח לך יותר זמן.
וסקירו פתר את הבעיה של האוברלבלינג. יש שם סוג של לבלינג בצורה של יכולות, אבל הן מינוריות יחסית ל-stats של סולס והאיבוד לא מאוד משמעותי בכל מקרה (מאבדים מקסימום רמה אחת אם אני זוכר נכון).

[Stick]

השאלה היא באמת כמה מהר תגיע לשם - אבל הנקודה היא שזה לא באמת משנה. עכשיו מה זה לא באמת משנה, ברור שזה משנה משהו, אם תהיה 2 רמות יותר שתשקיע אותן בכוח אז תעשה לבוס שאתה תקוע בו 7 נזק יותר בכל מכה, נגיד.
בסדר, זה מה שזה משנה. אני פשוט מחזיר אותך למקום שממנו האמירה שלי באה כי הדיון קצת התפזר, קיאו אמר שכל ריצה היא על הקצה ולאבד 4000 נשמות זה דכאון, אז אמרתי שהדכאון הוא פסיכולוגי ושזה לא כזה משנה בסופו של דבר במשחק עצמו.
אני באמת חושב ככה - זה לא כמו במשחקים מסוימים שאם אתה רמה 40 והאויב רמה 44 אז הוא בלתי אפשרי, תעלה 2 רמות וזה יהיה אפשרי. לא שמעתי מישהו שנתקע בבוס במשחק סולס ובמקום להסביר לו מה הטקטיקה לנצחון הבוס, אמרו לו 'אתה רמה 55?! תעלה מהר ל58 בשביל לנצח!'. זה באמת לא כזה חשוב.

עכשיו ברור שזה מצטבר ונגיד 15 רמות זה כן חשוב ומשמעותי, אבל הנקודה היא שבריצה רגילה זה לא באמת מצטבר למקומות האלו. אם הוא איבד עכשיו 4000 נשמות, הוא יהיה רמה 13 בבוס ולא רמה 15. אבל כשהוא ישיג 10 אלף נשמות בשלב הבא, הוא יעלה 6 רמות ולא 5. בהתחלה נוצר איזשהו הבדל של כמה רמות, נגיד בקיצון 3-4 (לא מהותי), אבל ככל שמתקדמים אפילו ההבדל הזה קטן.
פשוט כי כל נשמה שהוא ירוויח בשלב 7 תהיה שווה לו יותר מאשר הייתה שווה לו אם לא היה מאבד נשמות קודם, ובסוף הוא מגיע לאותה רמה.
זו החוויה האישית שלי לפחות עם המשחקים האלו ועם המערכת הזו.

[InterAl]

אבל הנקודה היא שאיבוד 4000 נשמות בהתחלה היא בדיוק כמו לאבד 20-30 אלף בסוף. זה ששלב הבא אני אקבל 10000 אחרי שאחסל את הבוס זה לא משנה, כי גם עלות ה-leveling עולה בהדרגה. כך שנכון יותר להסתכל לא על כמה נשמות איבדתי אלא כמה רמות איבדתי, ופה גם אתה הסכמת ש-15 רמות זה כבר משמעותי. ואני לא מסכים שזה לא מצטבר ל-15 בריצה הראשונה שלך על המשחק. לפחות לשחקן הממוצע זה יכול להגיע לשם בכיף.

[DrKeo]

מעבר לזה המכניקה הזו של המוות היא חלק בסיסי בעיצוב המשחק. אני חושב שזה נעשה טוב יותר בדארק סולס ובהמשכים, כמו כל דבר כמעט בדימונס סולס, אבל זה משהו בסיסי שהתחיל שם.
אתה בהחלט יכול לא לאהוב את זה, לחשוב שזה בזבוז זמן, אולי בכלל כל המשחק הוא בזבוז זמן. אבל זה לא ישנה את העובדה שזו מכניקה בסיסית במשחק ושעדיין יש לא מעט אנשים בעולם שהמכניקה הזו כנראה כן פונה אליהם יותר מאשר אליך. המשחקים האלו די הצליחו בסוף...
המכניקה של להתחיל כל קטע מחדש היא משהו שכל 'סולס-לייק', מכאלו ישירים כמו ניהו ועד לכאלו כמו ג'דיי FO העתיקו בעצמם. אז אולי מה שמשותף לכל המשחקים האלו זו קנוניה לנסות ולבזבז לך את הזמן, ואולי יש בהם ובמכניקה הזו עוד משהו שאתה מפספס.

אני לא חושב שזה נכון. כלומר, ברור שמוות הוא חלק בלתי נפרד ממשחקי סולס אבל לא לרוץ את אותו מקטע של 10 דק' שוב ושוב. אין לי בעיה למות 35 פעמים מול אותו בוס כל עוד זה כמובן באשמתי ובגלל רמת המשחק שלי. אבל בהחלט יש לי בעיה עם לעבור 7 דק' של אוייבים low level שאני הורג במכה וחצי בכדי להגיע לאותו בוס ואז למות מולו ולחזור חלילה. להלחם בבוס, למות ולנסות שוב זה לא בזבוז זמן. להלחם בבוס, לעשות 7 דק' ריצה בכדי לחזור אליו ואז למות, זה בזבוז זמן. ואני לא חושב ש-FS חושבים שזה חלק מעיצוב המשחק שלהם, עובדה שבסיקרו וב-DS הם צמצמו משמעותית את אותן "7 דקות, עד כדי כך שבסיקרו אתה לרוב משחק אולי 30 שניות לפני שאתה זוכה לחזור לאותו קרב בוס.

[Stick]

זה אף פעם לא הצטבר אצלי לכמויות כאלו, גם לפני שהייתי 'מבין' במשחקים האלו כמו שאני עכשיו כביכול. אם כבר להיפך - ההגיון אומר שאם אתה גרוע במשחק דווקא תגיע לרמה גבוהה יותר, נכון שתאורתית תאבד רמות, אבל גם תאלץ לחזור על אותו שלב שוב ושוב ועל קטעים מסוימים כמה פעמים. בהתחשב בעובדה שהגופה תחכה לך כמה מטרים מאיפה שמתת, כלומר מקום שכבר הגעת אליו, אז פעמים רבות תחזור אליה גם אם אתה חדש במשחק. ככה שבפועל ההגיון אומר שבריצה הראשונה תסיים ברמה גבוהה יותר, לא נמוכה יותר, על אף הסיכון שבאיבוד נשמות לתמיד שהמשחק מציג.

ובכל מקרה אתה שוב מערבב שתי נקודות שונות. העובדה שבכל שלב תרוויח יותר נשמות היא שגורמת לך לאבד יותר נשמות ככל שתתקדם באמת, אבל זה סוגר מעגל וגורם לכך שעדיין תרוויח את אותה כמות נשמות הגבוהה שאיבדת בפעם שבה באמת תעבור את השלב.
אתה לא יכול להשתמש בנשמות באמצע הקטע שאתה נמצא בו (מבלי חזרה לנקסוס וריסטרט של הקטע), ולכן כל פעם שתמות תתחיל את הקטע באותה רמה בדיוק. אבל בסוף אתה תעבור את הקטע, ותרוויח את הנשמות האלו.
אם בכל פעם שמתת זה היה פעמיים ברצף - איבדת את הנשמות מהקטע הזה והרווחת רק את... כל הנשמות מהקטע הזה ברגע שסיימת אותו. אם בכל פעם שמתת חזרת לגופה, הרווחת הרבה הרבה יותר נשמות במהלך הקטע הזה.

אבל גם אם נתעלם מהעובדה הזו ונניח בשביל הדיון שמדובר בריצה סופר קיצונית וספציפית, בה גם מתת המון וגם אף פעם לא הצלחת לחזור לגופה - בכל מקרה ההסתכלות ל'כמה רמות איבדת' שאתה מציע לא באמת נכונה, כי היא לא שווה לכמה רמות הרווחת. אם הפסדתי 2 רמות בשלב השני, ואז עברתי את השלב השלישי, אז הרווחתי 4 רמות בו. אם לא הפסדתי 2 רמות בשלב השני ואז עברתי את השלב השלישי, הרווחתי בו 2 רמות נוספות.
אז זה ישפיע מה הרמה שלך (ברמה לא מהותית, שוב לא כל רמה באמת חשובה במשחק הזה), אבל לא באמת בהסתכלות ארוכה.

[InterAl]

לא דיברתי על למות פעם אחת ולחזור לגופה, זה מצב של אוברלבלינג (אם הוא קורה הרבה). אני מדבר על למות פעמיים ולאבד הכל. ברור שיש פה אובדן. אם לא הייתי מאבד נשמות, הייתי מגיע חזק יותר לבוס ומנצח אותו מהר יותר, בפחות ניסיונות. זה שאחרי הבוס אני אקבל 10000 זה ״פיצוי״ מאוחר מדי. הבעיה היא לעבור את הבוס, זה לא עוזר בזה.

[Stick]

אבל אתה נאלץ לעשות את השלב עצמו עוד פעם, מה שאיבדת אתה תחזיר למעט מקרי קיצון שבהם אספת נשמות של כמה קטעים שונים מבלי לחזור לנקסוס. כלומר גם אחרי שפתחת דרך קיצור לא חזרת לנקסוס, וזה לא מחייב ריסטרט של הקטע שאתה נמצא בו כי אתה בדיוק מתחיל את הקטע הבא.
אם איבדת 20 אלף כי זו הכמות הריאלית של השלב שלך, תאסוף בפעם שתעבור את השלב (בלי קשר לבוס) בערך 20 אלף, אם 4000 אז 4000.

מצד שני ה'אוברלבלינג' שאתה מדבר עליו זה משהו שקורה טבעית תוך כדי משחק, זה לא גריינדינג. זה משהו שיותר סביר שיקרה לשחקן חדש מאשר לשחקן ותיק, ברמה הטבעית.
וגם יקרו מקרים שבהם הוא יאבד לגמרי נשמות, הכל מתאזן בסוף.
ועדיין המשמעות של איבוד הרמות שאתה מתייחס אליו הוא מאוד נקודתי וספציפי לרגע מסוים, במבט כולל אתה תרוויח יותר רמות משלבים אחרים פשוט.

ובסוף עדיין תסיים את המשחק בערך באותה רמה, כי ככה הוא בנוי. ואם תגיע לבוס השלישי ב2 רמות פחות זה לא באמת משנה.

בכל מקרה אני מרגיש שאמרתי את אותם הדברים בדיוק כבר 4 הודעות, זה לא מתקדם לשום מקום.
זו החוויה שלי עם הסדרה, הסברתי למה ואיך זה בא לידי ביטוי ממש בפועל במכניקות המשחק. אם אתה עדיין חושב שזה לא נכון - סבבה, זו דעתי וזו ההבנה שלי לגבי איך המשחק עובד, אבל הדיון הזה הפך מעגלי.

[InterAl]

הכל מתאזן בסוף, חוץ מהזמן שלא מתאזן אלא מתבזבז.