bozeman כתב:אי אפשר לקרא לזה "משחק" כי אני עדיין עסוק בדברים אחרים בזמן הקרוב, אבל אי אפשר היה לא לפתוח את הגרסה החדשה של מאס אפקט...
תשמעו - זה חתיכת נוסטאלגיה כבר. צמרמורת שרואים את ההתחלה הזאת שוב...
שיחקתי רק את ההתחלה הראשונית אז הרשמים מאוד גולמיים מהמשחק הראשון ובלי הרבה זמן:
השדרוג הגראפי נראה נהדר - אבל עדין זה לא שעשו "ריבוט מלא" כלומר בנו ממש הכל מהתחלה. אבל אין ספק שמרהיב גם אם לא דור הבא.
השינויים במשחקיות (עד כמה שיצא לי) הם סבירים - אבל עדיין לא התקדמו מספיק, אז רואים את הקושי במשחק בניהול מלאי, דמויות, ושליטה בכוחות ונשקים. ייקח קצת זמן לחזור להתרגל לזה - הגיימפליי למרות השינויים קצת מיושן.
אחרי הרבה שנים - לחזור למשחק מצד אחד נהדר כי לא זוכרים את כל הדברים הקטנים, אז בהחלט יש חוויה של גילוי מחדש. מצד שני נכון שאין את הגילוי "הגדול" של עלילת המשחק והעולם - אבל כן יש את הגילוי של הרמזים לדברים שהפעם הראשונה לא מבינים - אז גם פה יחסית זה מעניין.
DrKeo כתב:זאת בעיה קשה ברוב משחקי ה״שחור/לבן״ של ביוור, אתה צריך להחליט מראש אם אתה טוב או רע ומאותה נקודה אתה תבחר ב99% מהזמן את הבחירה שמתאימה למסלול שבחרת.
bozeman כתב:DrKeo כתב:זאת בעיה קשה ברוב משחקי ה״שחור/לבן״ של ביוור, אתה צריך להחליט מראש אם אתה טוב או רע ומאותה נקודה אתה תבחר ב99% מהזמן את הבחירה שמתאימה למסלול שבחרת.
נכון, וזה בעיה פחות בגלל הסיפור אלא רק כמנגנון משחקי. כלומר מאחורי הקלעים של המשחק יש מנגנון שנותן לכל בחירה את הרמה שבה צריך להיות. בפועל, ניתן היה לכוונן אותו יותר טוב לכל בחירה, ככה שלא היה נוצר המצב הזה מלתחילה. לבחירות בסוף של המשחק, אכן ראוי אולי ללכת לפי כל הדרך, אבל למה לתת לאבד דמות על בחירה שלא ניתן לקחת בשיחה שלא קשורה לטוב או רע?
bozeman כתב:בגדול כן, זה לא כמו בטרילוגיה, אין שם דברים בסגנון של מד יכולת, אלא פעולות.
glass man כתב:אני לא מבין בכלל מה הויכוח פה. ME1 ותמיד ME1 יהיה התשובה הנכונה.
העלילה של ME1 אחלה, לMS2 אין בכלל עלילה (ולא סייד קווסטים זה סיפור זה לא עלילה אני מבקש)
ME1 זה RPG אמיתי, ME2 זה משחק אקשן בינוני.
glass man כתב:ברור שאני מסכים בגדול עם הקביעה הכללית שלך שהסייד קווסטים הם הלב והנשמה של כל RPG טוב, אבל כשהעלילה טובה היא גם תקבל נקודות ותוכל להרים את המשחק.
במאס אפקט 1 אתה מרגיש שאתה ממש חי בעולם שלו, שנשאבת למשהו אפי ומדהים ולא בא לך שזה ייגמר ME2 זה כזה.... העלילה מעפנה והמשחק הוא סתם פיילר אבל הנה פה ושם יש סייד קווסט, ואקשן
DrKeo כתב:glass man כתב:ברור שאני מסכים בגדול עם הקביעה הכללית שלך שהסייד קווסטים הם הלב והנשמה של כל RPG טוב, אבל כשהעלילה טובה היא גם תקבל נקודות ותוכל להרים את המשחק.
במאס אפקט 1 אתה מרגיש שאתה ממש חי בעולם שלו, שנשאבת למשהו אפי ומדהים ולא בא לך שזה ייגמר ME2 זה כזה.... העלילה מעפנה והמשחק הוא סתם פיילר אבל הנה פה ושם יש סייד קווסט, ואקשן
אפשר לטעון שME1 אפי בזמן שהסיפור הראשי של ME2 הוא פילר די חסר ערך, זה גם נכון. אבל הבשר האמיתי של משחק RPG, איפה שאתה מלא 90% מהזמן שלך, הוא אקספוננציאלית יותר טוב ב-2. כולנו התאכזבנו שME1 החזיק אותנו עם קליף האנגר ואז בא ME2 ולא באמת קדם כלום מהעלילה. אני גם אגיד שמה שביוור עשו עם ME2, זה ממש לא מה שעושים במשחק בטרילוגיה, זה היה די בושה. אבל, כמשחק, וספציפית כמשחק RPG, אין לי ספק ש-2 פשוט הרבה יותר טוב.
DrKeo כתב:אי אפשר לעשות RPG שהבחירות ממש משנות שנפרש על גבי טרילוגיה. זה פשוט בלתי אפשרי, אלה אם עושים כל קו עלילה נפרד ב100% אחד מהשני זה הופך לבעיה אקספוננציאלית. הם דחקו את עצמם לפינה וכל פיתרון שלהם היה התחמקות זולה. רקס שורד? רקס מת? זה לא משנה כי עכשיו החבר החדש שלך הוא קרוגן אחר, סןג של חיקוי רקס, כי הרי הם לא באמת ישימו דמות ראשית במשחק עם אלפי שןרןת דיבוב ואנימציה שרק אולי תהיה במשחק שלך. אז זורקים את רקס בכוכב לכת של הקרוגנים ןנותנים לו 10 שורות דיאלוג.
זה לדעתי מיצג את כל הטרילוגיה, ביס גדול מדי בכדי לבלוע ולכן התחמקויות מעפנות. זה היה די מבאס שכל בחירה גדולה במשחק אחד הפכה לבליפ ברדאר במשחק הבא רק כי לא היה להם את הכוח אדם והתקציב לעשות סיפורים גדולים שאולי כן, אולי לא תפגוש.
אני מקווה שיהיה בME4 סיפור יותר מוכל. כלומר כך או כך הסיפור הגדול לא ישתנה, אבל צריך שהבחירות וההשפעה שלך על העולם יעשו בצורה חכמה בכדי שזה לא יקרה שוב. אפשר לנווט את האופציות כך שלא יתפזרו לאלף כיוונים.
DrKeo כתב:אני לא יודע איך אתה צורך משחקי RPG, אבל אני לפחות מבלה 90% מהזמן שלי במשימות צד וזה כמעט הדבר היחיד שאני בדרך כלל זוכר מהם. כלומר סיימתי את הוויצ'ר 3, אבל חוץ מזה שמחפשים את סירי ומתישהו נלחמים ב-wild hunt, אני באמת לא זוכר יותר מדי מהעלילה הראשית של הוויצ'ר 3.
מה שאני כן זוכר בווצ'ר 3 זה איזה 10 סיפורי צד ממש טובים, אפילו אם חלקם היו חובה בקווסט הראשי. איכשהו הסיפורי צד במשחקי RPG, לפחות אצלי, הופכים לבשר האמיתי, לא העלילה הראשית. הסיפור הראשי הוא הדבר הזה שאני קופץ אליו פעם ב-10 שעות אחרי שלא נשארו לי משימות צד לעשות. אני די בטוח שאני לא לבד בזה.
ME1 הוא פריק של הטבע, הוא בערך ה-RPG היחיד ב-15 שנים האחרונות שמישהו שם על הסיפור הראשי שלו. והסיפור הראשי הוא החוזקה של ME1, כמעט החוזקה היחידה, ה-LORE והעלילה הראשית שלו.
swym כתב:DrKeo כתב:אני לא יודע איך אתה צורך משחקי RPG, אבל אני לפחות מבלה 90% מהזמן שלי במשימות צד וזה כמעט הדבר היחיד שאני בדרך כלל זוכר מהם. כלומר סיימתי את הוויצ'ר 3, אבל חוץ מזה שמחפשים את סירי ומתישהו נלחמים ב-wild hunt, אני באמת לא זוכר יותר מדי מהעלילה הראשית של הוויצ'ר 3.
מה שאני כן זוכר בווצ'ר 3 זה איזה 10 סיפורי צד ממש טובים, אפילו אם חלקם היו חובה בקווסט הראשי. איכשהו הסיפורי צד במשחקי RPG, לפחות אצלי, הופכים לבשר האמיתי, לא העלילה הראשית. הסיפור הראשי הוא הדבר הזה שאני קופץ אליו פעם ב-10 שעות אחרי שלא נשארו לי משימות צד לעשות. אני די בטוח שאני לא לבד בזה.
ME1 הוא פריק של הטבע, הוא בערך ה-RPG היחיד ב-15 שנים האחרונות שמישהו שם על הסיפור הראשי שלו. והסיפור הראשי הוא החוזקה של ME1, כמעט החוזקה היחידה, ה-LORE והעלילה הראשית שלו.
זה באמת המצב עם משחקי RPG שאתה משחק בהם? איזה? היחידים שאני יכול לחשוב עליהם שממש בולטים בהקשר הזה הם משחקים מסדרת Elder Scrolls, שהם מלכתחילה הרבה יותר סנדבוקס של תעשה-מה-שאתה-רוצה מאשר משחק עלילתי (ועדיין אפשר לספר די בבירור מה קורה לאורך כל העלילה הראשית שלהם). רוב מה שלי יצא לשחק בו, ובטח במשחקי Bioware אחרים כמו דרגון אייג' או KOTOR, העלילה הראשית זו המנה העיקרית עם הרגעים הכי גדולים במשחק, כשמסביב יש לך בעיקר סיפורים קטנים ונחמדים של תוכן צד (וזה גם ככה במשחקי הוויצ'ר הקודמים).
swym כתב:הבעיה שלי עם ME2 מול ME1 זה לא שהעלילה הראשית במשחק הראשון היא טובה במיוחד (היא די העתקה של Star Control 3), אלא זה שהעלילה של המשחק השני זורקת את כל העלילה של המשחק הראשון לפח, הולכת לספר סיפור לא קשור משל עצמה, ועם אפס תשתית לזה מהמשחק הראשון.
לאור העובדה שBioware כל כך פמפמו את זה שמדובר בסדרת משחקים שמראש נבנתה כטרילוגיה מתוכננת היטב עם השלכות בין המשחקים השונים, התוצר הסופי היה די עלוב (המשחק השלישי ניסה להציל את זה ולא כל כך הצליח). אני אפילו לא מדבר על "היי, צריך דמות שתחליף את רקס למקרה ש" אלא על זה שאין במשחק הראשון שום רמז למה שהולך לקרות במשחק השני (אין שום רמז לillusive man, לקולקטורס או לכל דבר אחר, ואפילו את זה ששפרד מת לא חשבו להכניס במשחק הראשון כדי ליצור קליפהאנגר ודחפו את זה במקום לסתם אינטרו מטומטם שבו שפרד מת ואז חוזר לחיים) ואין במשחק השני שום payoff לבחירה שעשית במשחק הראשון מלבד איזה אימייל מטופש או הודעה באיזה בר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים