תשמע הייתה לי נקודת מפנה במשחק איפשהו אחרי שליש-חצי ממנו, שבמקום לשחק את המשחק "מושלם" (לנסות לא להתגלות בכלל ואם התגלתי לעשות ריסט וכל זה) התחלתי לשחק את המשחק "שוטף", ומהנקודה הזו נהנתי מהמהשחק (שגם ככה נהנתי ממנו בטירוף עוד לפני) הרבה יותר.
כלומר עדיין כל משימה התחלתי כדי לא להתגלות, והרבה מהן גם הצלחתי לסיים ככה, אבל הפעם אם באיזשהו שלב התגלתי אז פשוט המשכתי את המשימה במטרה לשרוד. זה גרם לרגעים של כאוס מוחלט מטורף ונהדר מצד אחד וגרם גם לרגעים השקטים שבהם ניסיתי לא להתגלות להיות הרבה יותר "אמיתיים" ומלחיצים (כי אם אני מתגלה אני צריך להמשיך עם זה הלאה ולא פשוט ללחוץ ריסט).
אבל עוד דבר משמעותי זה גרם לו, זה לכך שכל פעם שפתאום היה לי הרגע של ה"הברקה" הזו לעשות משהו מגניב בטירוף (כמו לתצפת על שיירת רכבים ולמדוד את המרחק בין כל טנק בשביל להכין להם שדה מוקשים מדויק בהמשך הדרך, למשל

) פשוט הלכתי על זה, וזה כל הכיף, גם אם זה גרם לי להרוג חיילים במשימה שהייתי מצליח לעבור בלי, וגם אם זה גרם לי (חס וחלילה!) לאבד נקודות לדירוג.