swym כתב:Kazz כתב:swym כתב:יצא לך פעם להגיע לסוג קרב בוס, ותחזיק חזק, הוא היה לך יותר קל או יותר קצר מבוסים אחרים? העיקרון העיצובי הוא מאד פשוט: לא כל הבוסים מאתגרים באותה המידה.
בוודאי. כי בין קרב בוס אחד לשני קיבלתי עוד יכולות. כי שידרגתי את החרב. כי את הבוס הבא ספציפית היה קל לי יותר לקרוא ולהגיב אליו. כי ציוות הצ'ארמים היה יעיל יותר נגדו.
לא, קרבות בוסים לא קלים או קשים יותר בגלל הדרך הסתמית ולפרוטוקול-בלבד שאני נאלץ לעשות. לא, אני לא עושה 'חשבון נפש' כתוצאה מההליכה הזו.
פשוט מצחיק אותי נורא שמגיבים פה ניסו להציב את 'הדרך שצריך לעשות חזרה לבוס' כאיזה עיקרון עיצובי חשוב ומרכזי שעליו מבוסס המשחק כשהם יודעים שיש בוסים שזה לא תקף אליהם. אין עקביות. זה אומר שזה לא עיקרון. זה לא משחק תפקיד עיקרי. זו מטלה סתמית שההשפעה החיובית שלה זניחה, וההשפעה השלילית שלה לא מבוטלת.
אז אחרי שהפנמת את העיקרון שנקרא "האתגר במשחק הוא לא קבוע, ומשחקים (טובים) משחקים עם רמת האתגר כך שלפעמים זה יהיה קל יותר ולפעמים פחות" (לקטע הזה שאתה מכנה בטעות "חוסר עקביות" קוראים בעיצוב משחקים flow - והוא כשלעצמו עיקרון), נראה לי שאתה יכול להסיק שזה תקף גם למסלול שאתה עובר בדרך לבוס במשחקי soulslike: לפעמים תצטרך לעבור מסלול קצת יותר ארוך, ולפעמים מסלול יותר קצר (או שתמצא קיצור דרך שיוביל אותך לאחד כזה), ולפעמים בכלל לא - וכך תוכל להשתפשף על הבוס כאוות נפשך בלי דברים שמפריעים לך לעשות brute force עד שבמקרה תעבור אותו.
מה שכן, אני חייב להגיד שעל פניו נשמע שאתה כן עושה חשבון נפש מאד רציני מההליכה הזו... מתישהו אולי אתה תפנים ש"השפעה שלילית" זה גם עיקרון מנחה וחשוב בעיצוב משחקים, ע"ע Negative feedback.
InterAl כתב:סיימתי את death stranding. העלילה שלו גורמת לזאת של מטאל גיר להיראות כמעט שפויה. בגדול, לא לגמרי יודע מה אני חושב עליו, זה משחק קצת קשה לעיכול. העלילה דווקא יחסית ברורה - המשחק זורק אותך למים די מהר, אבל עם הזמן דברים מוסברים פחות או יותר ואפשר להבין מה קורה, גם אם רמת ההזייה מרקיעה שחקים. יש המון ממבו ג'מבו עלילתי, בכמויות. המון שיט על טבעי (אני פחות אוהב). אבל העולם, האווירה, הסאונד, הגרפיקה, רמת הליטוש, הקאטסינים - עשויים מצוין. הגיימפליי לא משהו לדעתי, אבל הוא לא 100% סימולטור הליכה כמו שחלק טוענים. הוא שילוב של סימולטור הליכה/נהיגה + התגנבות + יריות (במשקל של 70/20/10% בערך), והאמת שיש כמה שלבי אקשן לא קלים בכלל (על רמת הקושי האחרונה), אם כי רוב המשחק לא מאוד מאתגר. הסוף ממש עוצמתי, ברמות של ביושוק אינפיניט אפילו, אבל שוב, עם המון ממבו ג'מבו. הקאטסינים עשויים מצוין, אבל זה לא מטאל גיר, רוב הקאטסינים מורכבים משיחות ולא מקטעי אקשן. יש יחסית מעט קטעי אקשן בקאטסינים ובמשחק בכלל. בסה"כ אני חושב שזה משחק חובה למעריצי קוג'ימה, אבל דורש המון סבלנות. מה שבטוח, הוא לא מתאים לכל אחד ולכן אני מתקשה להמליץ עליו באופן כללי.
DrKeo כתב:InterAl כתב:סיימתי את death stranding. העלילה שלו גורמת לזאת של מטאל גיר להיראות כמעט שפויה. בגדול, לא לגמרי יודע מה אני חושב עליו, זה משחק קצת קשה לעיכול. העלילה דווקא יחסית ברורה - המשחק זורק אותך למים די מהר, אבל עם הזמן דברים מוסברים פחות או יותר ואפשר להבין מה קורה, גם אם רמת ההזייה מרקיעה שחקים. יש המון ממבו ג'מבו עלילתי, בכמויות. המון שיט על טבעי (אני פחות אוהב). אבל העולם, האווירה, הסאונד, הגרפיקה, רמת הליטוש, הקאטסינים - עשויים מצוין. הגיימפליי לא משהו לדעתי, אבל הוא לא 100% סימולטור הליכה כמו שחלק טוענים. הוא שילוב של סימולטור הליכה/נהיגה + התגנבות + יריות (במשקל של 70/20/10% בערך), והאמת שיש כמה שלבי אקשן לא קלים בכלל (על רמת הקושי האחרונה), אם כי רוב המשחק לא מאוד מאתגר. הסוף ממש עוצמתי, ברמות של ביושוק אינפיניט אפילו, אבל שוב, עם המון ממבו ג'מבו. הקאטסינים עשויים מצוין, אבל זה לא מטאל גיר, רוב הקאטסינים מורכבים משיחות ולא מקטעי אקשן. יש יחסית מעט קטעי אקשן בקאטסינים ובמשחק בכלל. בסה"כ אני חושב שזה משחק חובה למעריצי קוג'ימה, אבל דורש המון סבלנות. מה שבטוח, הוא לא מתאים לכל אחד ולכן אני מתקשה להמליץ עליו באופן כללי.
האמת שעשית לי חשק לצלול חזרה. לא שחקתי בכלום כבר חודשים אבל יש לי חשק עז לחזור ל-DS.
Kazz כתב:כן, זה מסביר את השוני באופן השמירות במשחק המקורי עצמו..
InterAl כתב:סיימתי את death stranding. העלילה שלו גורמת לזאת של מטאל גיר להיראות כמעט שפויה. בגדול, לא לגמרי יודע מה אני חושב עליו, זה משחק קצת קשה לעיכול. העלילה דווקא יחסית ברורה - המשחק זורק אותך למים די מהר, אבל עם הזמן דברים מוסברים פחות או יותר ואפשר להבין מה קורה, גם אם רמת ההזייה מרקיעה שחקים. יש המון ממבו ג'מבו עלילתי, בכמויות. המון שיט על טבעי (אני פחות אוהב). אבל העולם, האווירה, הסאונד, הגרפיקה, רמת הליטוש, הקאטסינים - עשויים מצוין. הגיימפליי לא משהו לדעתי, אבל הוא לא 100% סימולטור הליכה כמו שחלק טוענים. הוא שילוב של סימולטור הליכה/נהיגה + התגנבות + יריות (במשקל של 70/20/10% בערך), והאמת שיש כמה שלבי אקשן לא קלים בכלל (על רמת הקושי האחרונה), אם כי רוב המשחק לא מאוד מאתגר. הסוף ממש עוצמתי, ברמות של ביושוק אינפיניט אפילו, אבל שוב, עם המון ממבו ג'מבו. הקאטסינים עשויים מצוין, אבל זה לא מטאל גיר, רוב הקאטסינים מורכבים משיחות ולא מקטעי אקשן. יש יחסית מעט קטעי אקשן בקאטסינים ובמשחק בכלל. בסה"כ אני חושב שזה משחק חובה למעריצי קוג'ימה, אבל דורש המון סבלנות. מה שבטוח, הוא לא מתאים לכל אחד ולכן אני מתקשה להמליץ עליו באופן כללי.
InterAl כתב:בלינג, לא אמרתי שאהבתי. אבל גם לא ששנאתי. גם קשה לפטור אותו כסתם meh או בינוני, כי בינוני ביחס למה? אין משהו שדומה לו. זאת אחת הסיבות שהוא חובה למעריצי קוג׳ימה, הוא די one of a kind, בדומה למטאל גיר. המשחק נוטף מהסטייל של קוג׳ימה, ויש בו עלילה מעניינת עם לא מעט רגש, אבל כן, הזויה ומוזרה בצורה קיצונית. שגם זה די בדומה למטאל גיר, הוא רק יותר mellow ורגשני ממנו. מעבר לזה, המשחק מרגיש קצת כמו MGS5 מבחינת השליטה, התפריטים ואוסף הכלים האינסופי (והמיותר ברובו).
לסקין, אפשר לשמור באמצע משימות בד״כ, והן בכל מקרה די קצרות וקלות (רוב השליחויות הן במרחק של 800-1500 מטר ובד״כ יש לך גישה לרכב). גם אם נכשלת, הפסדת מקסימום 10-20 דקות משחק.
סוויס, אני חושב שהסיום של כל משחקי מטאל גיר חזק. קוג׳ימה יודע לסיים משחקים, זה באמת דבר נדיר יחסית בתעשייה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 27 אורחים