Death_119 כתב:יש הבדל בין עבודה עם קבלן לבין עבודה עם חלק אינטגרלי בחברה שלך. כשתתחיל לעבוד אתה תבין את ההבדל. ההבדל הכי גדול במונחים הללו הוא הידע, כשחברה כמו Naughty Dog מוטמעת בתוך חברה גדולה כגון סוני שכוללת עוד חטיבות פיתוח נוספות לה, הידע מתחלק, לחברה יש אחריות גדולה הרבה יותר להצלחת מוצרי החברה ויכולת קלה יותר להשפיע על איכות המוצר והמחיר הסופי בה הוא יגיע לצרכן. בשל העובדה הזאת משחקי הסטודיים צד א' של סוני טובים לרוב לאין שיעור מכל משחק צד ג' שיש בשוק, בגלל זה משחקים שמגיעים מסאנטה מוניקה, Naughty Dog, גרילה ועוד... לרוב נמצאים בקידמת הטכנולוגיה באותה עת בשל שימור הידע שקיים בחברה ובשל העובדה הזאת אתה מוצא מוצרים צד א' של סוני במחירים אטרקטיביים או חינם בשירות הPSN+. אי אפשר להגיד שמוצר בלעדי צד ג' הוא זהה למוצר בלעדי צד א'. SE לוקחת פה סיכון, בסיס המשתמשים של האקסבוקס הינו קטן מאוד ביחס לבסיס משתמשים משותף של פיסי+פס4+אקסבוקס, הדבר עלול להביא לכשלון הפרוייקט כלכלית.
בסופו של יום ראינו את אסטרטגיה זהה בדיוק הן ב-360 והן בפס3 גם בדור הקודם, אני חושב שצריך להיות תמים כדי לא לציין את העובדה שמערך הבלעדיים של סוני היה לרוב איכותי יותר, מגוון יותר בהיקפי הז'אנרים איליו הוא פנה וגדול הרבה יותר כמותית עם סיום הדור האחרון.
אם הייתי מנכ"ל חטיבת הבידור של מייקרוסופט הייתי משקיע את מירב כספי בפיתוח הסטודיים הפרטיים שלי בשל הרווח בטווח הארוך. רק לראות איזה מוצר מדהים היילו 4 היה תחת ידיה של 343 וללמוד שכשמייקרוסופט רוצה, היא יודעת לרומם סטודיו צד א' מכלום למופת. הלוואי וזאת תהיה האסטרטגיה שלהם.
אני לא מסכים שמשחקי צד א' של סוני בהכרח יותר טובים מכל משחקי צד ג'. יהיה יותר מדויק להגיד שמשחקי נוט'י דוג יותר טובים מכל משחק צד ג'. בכל זאת, סוני מימנה כל מיני כשלונות, או כשלונות למחצה כמו LAIR, BEYOND, LBP, SINGSTAR ולצידם יש להם כמה וכמה סטודיואים שלא הצליחו להוציא מספיק משחקים כדי להצדיק את הקיום שלהם כמו פוליפוני, צוות ICO, לונדון, קיימבריג', ליברפול וזיפר.
יש אפילו לא מעט מקרים שבהם לא ברור בכלל אם ההשקעה שווה את זה, כמו קילזון ואינפיימוס.
בנוסף, יש הצלחות יפות עם סטודיואים מצד ב', כמו אינסומניאק וthatgamecomapny ומפתחים עצמאים רבים נוספים.
לא חסרים בזבוזי כסף אדירים אצל סוני.
לעומת זאת, יש הצלחות אדירות למייקרוסופט עם חברות צד ג'/ב' כמו גירס, מאס אפקט, PGR, אלן ווייק וקראקדאון. היו להם גם לא מעט משחקים גרועים שפותחו בדרך הזאת, אבל בזכות העובדה שמדובר ב"עובדי קבלן", הסיכון הכלכלי עליהם היה קטן בהרבה.
יש לכל שיטה יתרונות וחסרונות. להחזיק סטודיואים בבעלותך עולה הרבה יותר, אבל כמו שאמרת, מאפשר לשתף מידע בין כולם. ליצור קשרים עם סטודיואים חיצוניים זול יותר ומסוכן פחות, אבל מקשה עליך להשפיע על איכות המוצר ויכול לגרום לך "לאבד" מוצרים מסוימים.
בדור הקודם ראינו מצוין איך הגישות הללו יכולות להביא לתוצאות שליליות וחיוביות. כמעט חצי דור סוני לא הצליחה לבנות ספריה מרשימה של משחקי צד א', בזמן שמייקרוסופט כבר נהנתה ממשחקים כמו גירס אוף וור ומאס אפקט. בשלבים היותר מאוחרים של הדור, ראינו את נוט'י דוג מפציצה עם משחקים מטורפים, לצד GOW 3 ועוד רבים וטובים.
בקיצור, זה רחוק מלהיות שחור ולבן. אפשר להצליח בעזרת שתי השיטות. לדעתי, כנראה שעדיף שילוב של שתי השיטות, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד ונראה שזה הכיוון של מייקרוסופט (עם 343, בלאק טאסק וכן הלאה). צריך גם לזכור שאפילו אם מייקרוסופט יחליטו להגדיל את מספר הסטודיואים הפנימיים שלה, זה תהליך שלוקח זמן ובנתיים הם לא בעמדה שבה הם יכולים לתת לקונסולה שלהם להיות בלי משחקים בלעדיים איכותיים.
אני חושב ששווה למייקרוסופט לעשות איזה רכש של כמה סטודיואים מוכשרים (רכישה של SE, למשל, אפילו יכולה להפוך את הסטודיואים שלהם ליותר מוצלחים משל סוני - לא כולל ND - ויהפוך כמה כותרים מאוד חזקים לבלעדיים לXBOX), לצד המשך הקשרים עם סטודיואים מצד שלישי.
בנוגע לSE - הם באמת לוקחים פה סיכון לא קטן. אני מניח שלצד הסיכון הזה, מגיע סכום כסף לא קטן שהלך לפיתוח של המשחק. אם הם יניבו רק חצי ממה שהם הרוויחו על המשחק הקודם, אבל בהשקעה של שליש, זו החלטה עסקית חכמה. בנוגע לכמה זה יצליח, נצטרך לחכות ולראות. זה תלוי לא מעט גם בכמה זמן המשחק יהיה בלעדי ובהרבה גורמים שלעולם לא נדע, כמו כמה כסף עלה לפתח את המשחק וכמה ממנו הגיע ממייקרוסופט.
באמת מעניין לדעת את פרטי העסקה הזאת, אבל כנראה שלעולם לא נדע. גם קשה לסמוך על הcommon sense של ראשי SE, במקרה הזה.